האיגוד הישראלי לרפואת ילדים מצטרף להמלצות לצריכת חלב

בנייר עמדה שפורסם לאחרונה על ידי הארגון נקבע כי חלב פרה ומוצריו מהווים מקור עיקרי לסידן בתזונת תינוקות, ילדים ומתבגרים. וכי לרוב אין סיבה להגביל את צריכהת החלב אצל ילדים

חדשות כיפה שירות כיפה 30/11/14 17:03 ח בכסלו התשעה

האיגוד הישראלי לרפואת ילדים מצטרף להמלצות לצריכת חלב
shutterstock, צילום: shutterstock

מדי שנה מתכנס האיגוד הישראלי לרפואת ילדים ודן בנושאים שונים. נייר העמדה האחרון שפורסם על ידי האיגוד עסק בעניין צריכה מומלצת של חלב פרה ומוצריו ע"י תינוקות, ילדים ומתבגרים. לדברי האיגוד חלב אם מהווה את התזונה המיטבית לתינוקות והוא מספק באופן בלעדי את כמות האנרגיה ורכיבי התזונה בכמות ובאיכות הדרושים לתינוק עד גיל שישה חודשים. לתינוק שאינו יונק, או יונק חלקית, משמש התמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות) כמזון עד גיל שנה. במקרה זה, לדברי איגוד רופאי הילדים, תמ"ל על בסיס חלב פרה הוא המזון המועדף לתינוקות בריאים. וכי את התמ"ל על בסיס חלב סויה מומלץ רק לתינוקות שאינם יכולים לצרוך תמ"ל על בסיס חלב פרה.

צריכת סידן בכמות מספקת חיונית להשגת שיא מסת העצם ולהורדת הסיכון לשברים ולאוסטיאופורוזיס בהמשך החיים. מאחר וצריכה נמוכה מהדרוש של סידן בילדים ומתבגרים שכיחה, מומלץ לבצע הערכה של כמות הסידן בתזונה בגילאים אלו ולהוסיפו בצורת מזון עשיר בסידן במידה והצריכה היא נמוכה מהדרוש לגיל. על פי נייר העמדה חלב פרה ומוצריו מהווים מקור עיקרי לסידן בתזונת תינוקות, ילדים ומתבגרים. עוד נכתב בדו"ח כי מומלץ לכולל מוצרי חלב פרה בתזונת ילדים כחלק מתזונה מאוזנת ובריאה, לשמירה על עצמות ושיניים בריאות.

על פי הדו"ח צריכת יתר של חלבון מהחי גורמת לאובדן סידן בשתן שעלול לפגוע בבריאות העצם בטווח הארוך. ולכן למרות העדרן של עבודות מבוקרות בילדים שתאששנה הנחה זו, מומלץ לעודד צריכת מזונות עתירי סידן ממקורות אחרים, כמו מהצומח (למשל ירקות כמו ברוקולי או כרוב ניצנים), ו/או סרדינים, שמפחיתים אובדן זה.

הארגון גם ציין כי לתופעות כמו שיעול, נזלת וריבוי לחה אין קשר צריכת חלב פרה ומוצריו, ואין הן סיבה להפסקה או להפחתת התזונה בהם. כמו כן, במצבים של שלשול חד בילדים בד"כ אין להגביל או להפסיק את צריכת חלב הפרה ומוצריו. מומלץ להמשיך בתזונה רגילה למעט מקרים של חשד לאי סבילות שניונית ללקטוז.

אלרגיה לחלבון פרה ואי סבילות ללקטוז הן שתי תופעות השונות מהותית זו מזו: הראשונהוהנדירה יותר - רגישות יתר לחלבון פרה (אלרגיה לחלב), היא תגובה של המערכת החיסונית כנגד חלבון החלב שעלולה להתבטא בפריחות, תופעות של מערכת העיכול בינקות, קוצר נשימה ואף כתגובה אנפילקטית מסכנת חיים. השנייה - אי סבילות ללקטוז, נובעת מהעדר היכולת לפרק את סוכר החלב בשל חסר חלקי או מלא של האנזים לקטז. התוצאה היא שלשולים, כאבי בטן, נפיחות הבטן וריבוי גזים שנובעים מהסוכר שמגיע למעי הגס ומפורק שם על ידי חיידק המעי. האבחנה בין אלרגיה לחלבון חלב הפרה לאי סבילות ללקטוז הינה הכרחית לצורך טיפול מתאים.

א. במקרה של חשד לאלרגיה יש לעבור אבחון מדויק
ב. בקיום אלרגיה לחלב פרה יש להימנע לחלוטין מצריכת חלב או מוצריו.
ג. ההמלצה לסובלים באי סבילות ללקטוז היא לבחור מתוך קבוצת מוצרי חלב הפרה בכאלה שהם בעלי תכולת לקטוז נמוכה, או לחילופין, להשתמש באנזים לקטאז לפני האכילה. חלק מילדים אלו אף יוכלו, בכל זאת, לסבול צריכת כמויות קטנות של חלב ומוצרי חלב

המלצות האיגוד הישראלי לרפואת ילדים בנושא צריכת חלב ומוצריו

הגדרת חלב פרה או מוצריו:
א. חלב ניגר- כ-240 מ"ל.
ב. גבינה 5% - 125 גרם.
ג. יוגורט - מנה של 240 -200 מ"ל.

צריכה בגילאים 12-24 חודשים:
א. מומלץ לצרוך לפחות 2 מנות חלב ו/או מוצריו ביממה.
ב. בגיל זה, חלב 'מלא' עדיף על פני חלב 'רזה' (נטול/דל שומן) אלא במקרים מיוחדים.
ג. מומלץ להימנע מצריכת יתר של חלב העלולה לבוא על חשבון רכיבים אחרים חשובים בתזונת הפעוט.

צריכה בגילאים 2-8 שנים
א. מומלץ לצרוך 2-3 מנות חלב ו/או מוצריו.
ב. יש עדיפות לחלב נטול שומן(0%) או דל שומן (2%-1%)

צריכה בגילאים 9-18 שנים:
א. מומלץ לצרוך לפחות 3 מנות חלב ו/או מוצריו.
ב. יש עדיפות לחלב נטול שומן(0%) או דל שומן (2%-1%)