שאל את הרב

אמונה ואחריות מוסרית

הרב יובל שרלו הרב יובל שרלו 03/04/17 07:04 ז בניסן התשעז

שאלה

שלום לכבוד הרב,

אני יודע שהרב כותב שאין פתרונות קסם לאמונה. בכל זאת אני כותב אליו מכיוון שאני חווה משבר באמון במסורת שלנו. מהבחינה הזאת, לפחות, החיים שלי אינם רגילים.

ראיתי גם שהרב מפנה למאמר http://www.ypt.co.il/show.asp?id=44617

והלינק כבר לא פועל.

רציתי לשאול האם, בהיעדר הוכחות תקפות, יש למישהו (והייתי שמח אם זה מישהו חי) אחריות מלאה, על כל המשתמע ממנה, על נכונות המסורת שלנו? ואני לא מתכוון ל"דבש", אלא אך ורק ל"עוקץ" – לדוגמה:

לתינוק שעובר מאורולוג לאורולוג עקב הסתבכות של ברית מילה,

לחתן שסובל משפיכה מעוכבת כתוצאה מ"שמירת הברית",

לסיוטים בלילה של ילד מתבגר שמאמין שהוא מחריב עולמות בזה שהוא מאונן,

לבדידות של בעל נטייה הפוכה שנגזרה עליו רווקות עד,

לימים וללילות על אניית העבדים של הגבר שנמצא בדרך למכירה לעבדות באניות של היהודים אהרון לופז, משה לוי, אהרון קראון, הנרי קרוגר, דויד גומז, יעקב פרנקס... הכול כמובן בהתאם לחוקי התורה, לתלמוד, להלכות עבדים בשולחן ערוך (המחבר בחר, כנראה במודע, שלא להתייחס שם למה שראוי ל´בעל נפש´ לעשות – וסליחה על הציניות) ולהסכמה של רבני הדור (שהיו עסוקים באותו זמן בהחרמת הפילוסוף ברוך שפינוזה).

http://www.rense.com/general69/invo.htm

אם יום אחד הקדוש ברוך הוא, בהא הידיעה, ירד מהשמיים ויאמר ששמנו בזדון (והיום כבר קשה להגיד שהדברים אינם בכוונה מודעת) דברים בפיו, שהוא מעולם לא אמר - "אשר לא צויתי ולא עלתה על לבי" – האם יש מישהו, שאפשר לסמוך עליו, שערב לסך כל הסבל והפגיעה ביהודים כל הדורות, זו שהזכרתי וזו שלא הזכרתי? אני מעריך שלא המון העם, כי הרי הם אלה שנותנים את האמון. וודאי גם שלא האבות או התנאים, כי הרי הם המסורת עצמה. גדולי הדור? הרבנים שבכל דור ודור? ר´ יוסף קארו? הרי"ף הרא"ש והרמב"ם? האם יש מישהו בימינו שאפשר לפנות אליו?

אני מדגיש שוב שאינני מתייחס לאחריות לפסיקה הוגנת על פי כללי הפסיקה וההלכה או לעבודה ביושר של מוהל או כל איש דת, אלא על האחריות המלאה והמחייבת אל מול המצפון, היושר הפנימי, הדורות הבאים שישפטו אותנו, ובעיקר מול הקב"ה – יהיה אשר יהיה - שהקב"ה קיים בדרך שאנחנו מבינים שהוא קיים ושהתורה שלנו וההלכה – העוקץ שבהן בלבד - הן אכן רצונו.

תודה לכבוד הרב

תשובה

שלום וברכה

השאלה שאתה שואל מזמינה למסע רוחני.

שכן, אתה מציין, ובצדק, את האסונות שאירעו דווקא מתוך נאמנות, לעתים מוטעית, לענייני אמונה, ומבקש כי תינטל על כך אחריות.

שאלה זו אינה חדשה, ולדעת חז"ל היא זו שעמדה במוקד כפירתו של "אחר", אשר ראה ילד שציית לאביו ונהרג תוך כדי קיום מצוות שילוח הקן – דבר שעמד בסתירה לכל מה שכתוב בתורה.

המסע מלמד שלאמונה יש גם צללים, בדיוק כפי שיש לכל חלק אחר בחיים. למעלה מכך, בכל מקום בו יש אור גדול – מצויה גם הסכנה של הטלת צללים גדולים.

ויש לאמונה גם מחיר. לעתים כתוצאה מטעויות; לעתים כתוצאה ממפגש בין האמונה ובין אתגרים בתחומי בריאות הנפש; לעתים בשל פרשנויות מעוותות שלה.

ההנחה הסמויה של מכתבך כאילו יש מקום בעולם שלנו ללא צללים אלה – היא מוטעית, והיא לא נכונה לא כשאנו עוסקים בחיי אמונה, ולא כשאנו עוסקים בחיים ללא אמונה. סכנת הצללים קיימת תמיד, והאחריות שצריך ליטול עליה היא הניסיון להכיר בהם, לא להכחיש את קיומם, להתכונן להם, להקים מחסומים בפניהם, לשקם את נזקיהם וכדו´.

האם אפשר שהקב"ה ירד מן השמיים ויגלה לנו כי חלק ממה שחשבנו שהוא חיי אמונה – טעות הם, וגרמו עוול לחינם ? בוודאי. זה החשש הגדול ביותר שלי. כל מי שלומד נבואה, ואתה צטטת היטב מדברי הנביא, יודע כי היו מצבים רבים בהם חשבו אנשים שהם עובדי ד´, ובסופו של דבר נשלח הנביא לומר שלא היו דברים מעולם. אפילו המילים המפורסמות ביותר – "למה לי רוב זבחכים" – מלמדות כי באותו דור היו הרבה זבחים, ומקריביהם סברו שהם עושים את רצון ד´, ואילו הנביא נשלח ללמד אותם כי הם טועים, וכי לא זו הייתה הכוונה האלוהית מלכתחילה.

לפיכך, החיפוש שלך אחרי וודאות מוחלטת, ואחרי האחריות המלאה והמחייבת, היא האתגר העיקרי שעומד בפני המבקש לעשות את רצון ד´. חיפוש זה הוא אחת מהיסודות העמוקים ביותר שלימדה אותנו הנבואה, ואנו חייבים לעסוק בו תדיר. עד לחידושה של הנבואה הא-לוהית – לעולם לא נמצא בוודאות את התשובה לשאלה הזו, אך מטרתנו צריכה להיות התקרבות מתמדת אליה, וניסיון מתמיד לעשות זאת.

הדבר נכון גם בתנועות רוחניות, והדברים מורכבים הרבה יותר. לדוגמה, ה"מתנגדות" שנלחמה בחסידות, התגלתה גם כמוטעית, וב"ה שעולם החסידות העקרוני (איני מתייחס לחצרות של היום) הופיע בעולמה של היהדות, אך באופן פרדוכסלי היא גם הצילה את החסידות מהתדרדרות והתרחקות מעולמה של הלכה. הדבר נכון בעוד אין ספור עמדות רוחניות – ביחס להשכלה, לציונות וכדו´ – ואפשר שכיום גם ביחס לפמניזם. זה דרכו של עולם הרוח, שלא תמצא בו את מה שאתה מבקש – וודאות מוחלטת, ואחריות טוטלית – אך הדבר אינו צריך למנוע את החיפוש המתמיד, ואת הנכונות לשלם מחיר כדי להיות מכוון יותר כלפי ריבונו של עולם.

כל טוב

כתבות נוספות