שאלה
שלום כבוד הרב,
יש לי 2 שאלות:
1. בכללי אני אדם עם שמחה בלב אבל יש לי נטייה להתעצבן- זה יכול להיות על הבחור שממלא דלק, מוכר בחנות וגם בעלי. על הילדים אני לא מתעצבנת. העצבים שלי לא מסבים לי נחת בכלל ומה עוד שאחרי שהתעצבנתי אני מתעצבנת על עצמי שהתעצבנתי וכועסת בעיקר על עצמי שלא יכולתי לעצור. האם יש לך עצה טובה עבורי.
2. אני מעשנת כבר שנים ומאד מאד רוצה להפסיק בכוח הרצון אבל הוא מהתל בי ואני נופלת שוב ושוב, מרגישה שהסיגריות חזקות ממני מה שמתסכל אותי מאד. האם גם כאן יש לך עצה טובה עבורי?
שבת מבורכת ותודה.
תשובה
בס"ד
שלום רב,
בתלמוד מופיע עקרון שאומר: "אין חבוש מוציא עצמו מבית האסורים". כאשר אנחנו שקועים עמוק בדברים שאיננו רוצים אותם כמו כעס או עישון קשה מאוד לצאת מהם ללא סיוע.
את צריכה לקבל סיוע כדי להתגבר על שני הקשיים הללו.
הכי נכון לקבל סיוע ולווי אישי על ידי גורם טיפולי: פסיכולוגית, עובדת סוציאלית קלינית, מטפלת באמנות, מטפלת במוזיקה וכיו"ב.
לפני הכל תתענייני אצל חברות שלך. כשמתעניינים מקבלים המלצות על מטפלים טובים ומתאימים.
אני משער שאת קוראת את דברי ואומרת לעצמך: "שאלתי שאלה קטנה והוא כבר שולח אותי לטיפול..."
לכן אני מבקש ממך לשקול את עצתי בכובד ראש. הכעס והעישון שלך הם שני דברים שמסבים נזקים לעצמך ולסביבה שלך: נזקים רגשיים ובריאותיים.
שווה להשקיע הרבה מאמץ וכסף בתיקון הדברים, לא פחות ממה שהיית משקיעה בשיפוץ בית או טיול לחו"ל...