שאלה
שלום כבוד הרב,
כתוב בקש""ע בהלכות שבת, סימן שיח סעיף א' - דין הנאה ממעשה שבת, הלכה טו: ""אם שפך מים צוננים שלא נתבשלו לתוך תבשיל הנמצא על הפלאטה, ועשה כן במזיד, כיון שהמים לא נאסרו מקודם בפני עצמם, ואיסורם [הבישול] נעשה עם התערובת, אין בו משום דבר שיש לו מתירין. ""
להלן שאלתי.
אני מנסה להבין את ההלכה. אנסה לנסח את הבנתי ואשמח אם תאשר אותה או תסביר אחרת.
בסעיף ההלכה הקודם כתוב ""תבשיל שנתבשל בשבת במזיד ונתערב בתבשיל אחר כשר, ויש בתבשיל ההיתר שיעור ביטול כנגד התבשיל שנתבשל בשבת, התבשיל מותר באכילה אפילו בשבת. ואפילו לאחרים יש להתירו בשבת, ואינו נחשב כדבר שיש לו מתירין שאינו בטל, שמתוך שלמבשל אין לו דין דבר שיש לו מתירין, שהרי אסור לו עולמית, גם לאחרים יש להתירו, אף שלאחרים יש היתר במוצאי שבת."".
כלומר הייתי עלול לחשוב שאם אני שופך מים שלא נאסרו לתבשיל בקדרה כאשר יש בתבשיל שיעור ביטול כנגד המים, הרי מכיוון שאין פה עירוב של תבשיל שנתבשל בשבת במזיד עם תבשיל אחר כשר, אלא כשר עם כשר, הייתי עלול אולי להסיק שהתבשיל מותר, ואז בעצם הלכה טו אומרת לי להיזהר במקרה הזה, כי במקרה הזה בעצם הבישול נעשה עם התערובת אז הוא פוסל את כל התבשיל, ולכן יש להתייחס אליו כדין תבשיל שנתבשל בשבת כלומר שאין לו מתירין לאותו אדם גם לאחר השבת (ולאחרים יש מתירין ממוצ""ש).
תודה
תשובה
נראה לי שכוונתו, שלמרות שעל הסעיף הקודם יש חולקים (שהוא לא מזכיר אותם כאן) שסוברים שבמקרה ההוא, זה לא יהיה מותר לאחרים בשבת עצמה, כיון שמבחינתם זה דבר שיש לו מתירין, ואולי אפילו יהיה אסור לו בשבת מכח זה, בכל זאת, כאשר מה שהתערב זה דבר שלא היה אסור לפני זה אלא נאסר רק בעת התערובת (כמו מים), כאן כבר אין את הדין של דבר שיש לו מתירין, וממילא זה מותר גם לאחרים בשבת עצמה.
מקווה שלא טעיתי בהבנתו