שאלה
שלום כבוד הרב,
לפני כמה ימים התחלתי להרגיש כמו מאין הרגשה של אי נוחות הרגשה שהכל מוזר לי ושונה לי בהתחלה לא התייחסתי לזה כי אמרתי אולי זה ייעלם מעצמו. אבל זה לא נעלם וני לא מפסיקה לחשוב על למה זה קורה לי ויש לי כמו אי נוחות בגרון ובעיניים העיניים לא מפסיקות למצמץ לי והגרון לא מרגיש לי בנוח יש לי כמו מאין דפיקות כאלה בגרון שתוך כדי אני מרגישה שהעיניים ממצמצות לי העניין הוא אני לא מבינה למה זה קרה לי פתאום ולמה אני עצובה ולמה אני בוכה כל הזמן אני רוצה לחזור לעצמי למה שהייתי לימים הרגועים שלי למה שאני אוהבת לעשות, אני מדברת עם בורא עולם המון, אבל קשה אני מרגישה אבודה ולא יודעת מה לעשות אני לא יודעת אם זה הייצר הרע שמטעטע בי או שזאת רק אני או שבאמת יש לי משהו אני כל הזמן בוכה וקשה לי. אשמח לקבל את עצתך תודה ושבוע טוב וחודש טוב.
תשובה
שלום וברכה,
כבר בשאלתך נמצאת לפחות חלק מהתשובה, ובוודאי זו אחת
מדרכיו של יצר הרע, במיוחד בדורנו, לגרום לנו להיות עצובים
ובדיכאון, כדי שע"י כך נהיה מיואשים בדיכאון ולא נעבוד את
הקב"ה בשמחה וטוב לבב.
על כן אני מציע לך לעשות כמה דברים:
א. להמשיך ולדבר עם הקב"ה, ולבקש ממנו שידריך בדרך
הנכונה.
ב. שלמה המלך בספר משלי (י"ב, כ"ה) כתב "דְּאָגָה בְלֶב
אִישׁ יַשְׁחֶנָּה"
ופירש רש"י "ישיחנה" - ישיחנה מדעתו.
ז"א יגרש את דאגותיו ממחשבותיו.
ויש המפרשים "ישיחנה" שידבר על דאגותיו, בעיותיו, עם
חבריו וקרוביו. וע"י הדיבור עליהם עם חבריו זה יגרום לשני
דברים חשובים:
1) ישחרר אותו מהדאגות, כי הדיבור עליהם מוריד
מעצמו לחץ נפשי.
2) שכאשר חבריו ישמעו על מה שהוא עובר עליו, הם
יוכלו לעזור לו לצאת מצרותיו.
ג. המשך הפסוק במשלי "וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה" - יעסוק
בטוב. בלימוד תורה, בעשיית טוב בחשיבה חיובית
ואלו הדברים שימחו אותו.
כולנו תפילה, שהקב"ה ישלח רפואת הגוף ורפואת הנפש, לנו
ולכל עם ישראל, אמן
ברכה והצלחה