שאלה
שלום כבוד הרב!
אני בת שירות ובוגרת אולפנה! מאז שעזבתי את מסגרת האולפנה אני מרגישה מרוחקת מהדת. חוץ מהעובדה שאני שומרת צניעות ולא מחללת שבת , אין שום דבר שעושה אותי דתייה. אני מאמינה מאוד בבורא עולם אבל מרגישה שהרצון שלי להתחזק בדת חונק אותי.
התייעצתי עם מישהי שאני סומכת עליה והיא אמרה לי שכל מה שעובר עליי כנראה נובע מבלבול ושאני אלך למדרשה או לטיפול...
אני מודעת לכך שאני מבולבלת ולא שלמה עם עצמי.
לאחרונה הגעתי לתובנה שכנראה כל המרדף אחרי הנכון והלא נכון בחיי וכל הרצון להגיע לאמונה האמיתית , זה מה שגורם לי לבלבול.
אני רוצה לעשות טעויות ולתת לעצמי לעשות מה שאני מרגישה במצבים בחיים גם אם זה לא נכון לעשות זאת , אני יודעת שדווקא מתוך הטעויות שלי והשחרור כרגע , אני אוכל להתחזק יותר ולהגיע לאמונה אמיתית בשלב הבוגר יותר בחיי.
השחרור שעליו אני מדברת הוא דברים כמו : ללכת עם מכנסיים, לצאת עם מישהו למרות שאני לא שלמה עם עצמי, לא לשמור נגיעה וכו'
חשוב לי להדגיש שאני בעלת תשובה כמה שנים ושהדת היא חלק ממני, ושהטעויות עליהן אני מדברת לא נובעות מרצון לעזוב את הדת.
אני חושבת שאם אני אשחרר ואפסיק לרדוף אחרי הנכון והלא נכון, ואתן לעצמי ללכת אחרי הרגשות "הלא בוגרות שלי כביכול" רק כך אני אוכל בסופו של דבר להרפות מעצמי ומהמרדף אחריי ומאוחר יותר בעז"ה להגיע להתחזקות ואמונה אמיתית.
כמו כן אני מרגישה שדווקא השחרור מהמרדף אחרי המסביב לדת יגרום לאמונה הטבעית שלי להתחזק יותר.
אשמח לדעת מה דעתך בנושא
מודה לך מאוד!
תשובה
שלום רב,
אנסה לתמצת.
שמירה על מתח רוחני היא משימה קשה ומורכבת, במיוחד לאחר שיצאת ממסגרת שעטפה אותך גם בתוכן הרוחני . לכן יתכנו תקופות או מצבים שבהם תהיה " נפילת מתח" רוחנית . אנחנו בני אדם וזה טבעי , נופלים וקמים .( כמובן שנפילה רוחנית היא סובייקטיבית ). ואי שלמות של האדם עם עצמו, מובילה לאי שלימות עם הקב"ה.
הרב סולוביציק מסביר , שבניגוד למדע שבו יש טעות , אצלנו יש חטא . טעות היא טכנית , חטא הוא מטמא את הנפש, הוא עמוק יותר.
לכן אני חושב שלא נכון לחטוא בכוונה בכדי לעלות, חטאים נעשים על ידי בני אדם מכל מיני סיבות, ולאחר מכן הם חוזרים בתשובה . יפה יעצה לך חברה למצוא לך מסגרת או אישיות תורנית שתוכל ללוות אותך במסע המורכב הזה ולא להתמודד לבד .
אני מברך אותך שתצליחי להיות שלימה עם עצמך, ומתוך כך עם הקב"ה.
בהצלחה!