האם חובה עלי לספר?

שלום וברכה

שאלת חובת אמירת דברים בשידוכין היא שאלה הלכתית, וכדרכן של שאלות הלכתיות יש יותר מתשובה אחת לשאלה זו.
אני מחמיר מאוד בענייני אמת ושקר, ובעיקר בשידוכיין, וזאת משלוש סיבות:
א. הדבר היחיד שהתורה ציוותה להתרחק ממנו הוא השקר - "מדבר שקר תרחק". לאמור, בניגוד לשאר הדברים שחובת ההתרחקות מהחטא היא בדרך כלל חובה מדרבנן - כאן אנו מדברים על נושא שהתורה עצמה ציוותה ממש להתרחק ממנו. אי אמירת דברים שכאלה אינה התרחקות מן השקר אלא אימוץ השקר.
ב. מעבר לחובה ההלכתית ישנה חובה רחבה הרבה יותר. הלל הזקן קבע כי ניתן לתמצת את כל התורה המוסרית של התורה כולה ב"מה ששנוי עליך לא תעשה לחברך". אין לי כל ספק שאם הדבר היה להפך, והיו מסתירים ממך דבר זה - היית כל כך מתרעמת, ואם כן זה היה שנוא עליך מאוד מאוד.
ג. מניסיוני למדתי כי אחת הסיבות העיקריות לגירושין מוקדמים היא הסתרת דברים לפני הנישואין, גם בשל העובדה שהדבר המוסתר הוא בדרך כלל משמעותי, וגם בשל העובדה שעצם ההסתרה הוא משבר אמון, ואין דבר מחריב יותר של הנישואין מאשר משבר אמון.
על כן, איני מבין כיצד ניתן לא לספר.

מתי ? בדרך כלל, מפגשי היכרות נחלקים לשני שלבים. בשלב הראשון בדרך כלל כל אחד לובש מסכות, ומציג את הצדדים היפים והנעימים שבו. כשמתקדמים, הופכים לכנים יותר, ומדברים לא רק על היתרונות כי אם גם על החסרונות, ועל הנושאים הבעייתיים. זה השלב שבו מספרים. זה גם השלב שבו אפשר להציע לבחור להתייעץ עם הרופאה שטיפלה בך או עם כל אחד אחר על המצב הזה, ואז ניתן להחליט ביחד על נישואין מאושרים.

במחינו בשמחות

כל טוב וחג שמח