שאלה
בס"ד
שלום
עד לפני ארבעה חודשים הייתי בזוגיות עם מישהו (היינו יחד כמעט שנתיים)
שנינו דתיים וידענו שלא נעשה "את זה" לפני החתונה, אבל האמנו שאנחנו יכולים לשלוט ביצרים שלנו ולעצור לפני כן.
ברוך ה' באמת לא נפלנו בזה ועשינו מעשים פיזיים חס וחלילה .. אבל בדיוק בגלל שהיינו יחד והאמנו שנתחתן אז דיברנו על זה כלכך הרבה תמיד אמרנו כזה "אחרי החתונה נעשה כך וכך" "אני לא יכול/ה לחכות לנישואין כדי שאוכל כך וכך " ודיברנו בפתיחות כלכך רבה עד כדי כך שאני יודעת בוודאות שאלה חטאים .. הרי אולי פחות חטאנו פיזית אבל גם מילולית משפיעה ! הדיבורים האלה גרמו לנו להרהורים ומשיכה גבוהה מידי ואוף ניסיתי לעשות תשובה שלמה - את כל ארבעת השלבים:
עזיבת החטא - נפרדנו.
וידוי - אמרתי בקול את הכל, מה שאמרתי.. מה שרמזתי, מה שגרמתי ..
חרטה - אני באמת מתחרטת על הכל מעומק ליבי, אם היית שומע את הבכי שלי היית מבין כמה זה אמיתי
קבלה לעתיד - קיבלתי על עצמי לשמור נגיעה מגברים וגם מבני הזוג שלי עד החתונה בעזרת ה'
חברות שלי אומרות שאין לי מה לדאוג כלכך כי אלוקים אוהב אותנו ורק מחכה לסליחה שלנו ורואים שאני באמת מתחרטת .. אז למה אני עדיין מפחדת ולא עוזבת את זה במנוחה? איך אני יכול לדעת שאלוקים סלח לי?
אני מפחדת לא לזכות בזיווג הגון בגלל החטאים האלה ואני רוצה שיקרה ההפך - אני רוצה לזכות במישהו הכי הגון ומתאים לי וכמה שיותר מהר כדי שנוכל לתקן את חטאי העבר בכך שנשמור עד החתונה ואחריה נשמור טהרה
בבקשה תעזור לי !! זה כבר יומיים שאני בוכה .. איך אדע שאלוקים סלח לי !? אני באמת עשיתי את השלבים מתוך הלב ! התוודתי התחרטתי וקיבלתי לעתיד לא לחזור על זה .. אז מה עוד !?
דבר נוסף,
אנחנו כבר נפרדנו לפני 4 חודשים בערך .. אבל לאחרונה אני מתחילה לחשוב שאולי אנחנו כן מתאימים לנישואים .. אני נזכרת בתכונות טובות שלו כמו הכנות שהייתה בינינו ואיך שהוא תמיד כיבד אותי ואני תמד דאגתי לו וכו' .. הוא גם אמר לי אחרי הפרידה שהוא חושב שיש סיכוי שנחזור כי אנחנו מתאימים אבל סירבתי כי אני רוצה לשמור נגיעה עם הבעל שלי מלכתחילה ..
השאלה היא שאם נגיד בעוד חצי שנה- שנה בערך נהיה מעוניינים לנסות שוב והפעם בלי נגיעה - האם נראה לך שיש טעם ? או שעדיף לא לחזור לקשר שהיה כמו שספרתי לך למעלה?
תשובה
שלום
הרמב"ם, רבינו יונה והאר"י כתבו שלושתם, כל אחד בשפה אחרת, שגם לאחר שאדם עשה תשובה ונסלח לו, עדיין יש מעין לכלוך מועט הדבק בו, ולכן כל ימיו צריך לזכור חטאו, שנאמר וחטאתי נגדי תמיד, ולחדד בו את הסלידה מהעבירה והרצון להיטהר.
לכן אין סתירה בין העובדה שעשית תשובה שלימה, ובין ההרגשה הטהורה שלך שעדיין את חשה כעין טומאה בשל הדיבורים הללו שהיו.
כיצד מגיעים לרגיעה? ע"י קליטת התובנה הזו עצמה, שהליך התשובה אינו מסתכם רק בשלבים הגלויים אלא כאמור גם בתהליך כמוס ארוך טווח, שאותו תעברי בשמחה ובהתעלות בע"ה.
לגבי חזרה לאותו הבחור, ככלל יש להקפיד מאד בהתחלה של דברים גדולים, שתמיד היא תהיה בנקיון שלם ולא בנדנודי עבירה. אולם אם את בטוחה שגם הוא עשה תשובה שלימה, והוא אכן אדם ירא שמים ובעל מידות טובות, וק"ו אם הוא גם תלמיד חכם, ואת חשה צורך גדול דוקא לשוב לבחור הזה ולא לאחר, אזי אין לפסול את האפשרות לשוב אליו. והפעם הכל בטהרה, ובלי להזכיר אחד לשניה את מה שהיה.
בהצלחה