שאלה
שלום כבוד הרב,
אני נשואה מעל שנה ב"ה לבעל מקסים. בעיניי הוא פשוט מודל לחיקוי.
אבל חסרה לו הערכה עצמית. גם אם על פניו הוא נראה שוקק חיים, מצחיק, מביע דעות מול אנשים, לא חושש ולא מתבייש לדבר- אני מכירה אותו ויודעת שחסר לו ביטחון עצמי, שמתבטא במיוחד בזמן ויכוחים.
יש לציין שאני מחמיאה לו המון, גם על חוזקות וגם על דברים שהוא פחות טוב בהם, אבל לא נראה שזה עוזר במיוחד.
דבר זה מפריע לי, שכן אני מרגישה שזה בא לידי ביטוי בהחצנה עצמית. הייתי רוצה שגם תהיה לו את השלווה הפנימית הזאת, את הביטחון והפאסון והרוגע של אדם ששלם עם עצמו, בלי שירגיש צורך להיות לפעמים קולני ותזזיתי.
אשמח לעצות איך לעזור לו להעלות את הביטחון העצמי ולראות את עצמו באור חיובי
תודה רבה
תשובה
בס"ד
שלום רב,
התשובה נמצאת בשאלה שלך.
הציפיות שלך והאכזבה שלך ממנו עוברים אליו הרבה יותר מאשר המחמאות שלך. אכזבה מאדם מאוד פוגעת בהערכה העצמית שלו וממילא בביטחון העצמי.
את מעצימה מאוד את חוסר הביטחון שלו בכך שהוא לא עונה לצפיות שלך ומאכזב אותך.
אין מי שישפיע על הביטחון של אדם יותר מבן הזוג שלו.
הפתרון כולו נמצא אצלך. כשיזכה ממך להערכה ללא סייגים - יתגבר הביטחון שלו.
רק אחרי שאת תצליחי לקבל את בעלך באפן מלא כפי שהוא. לאהוב ולהעריך אותו לגמרי לגמרי מבלי לצפות שהוא יתקן את עצמו - רק אז, מכוח הקבלה שלך אותו כמו שהוא, תתפתח אצלו ההערכה העצמית שתעצים את הבטחון העצמי.
עוד הערה כללית: הגישה שלך, שהיא מאוד מקובלת אצל הרבה זוגות, לצפות שבן הזוג יתאים למודל מסוים שאהוב עליך ("הייתי רוצה שגם תהיה לו את השלווה הפנימית הזאת, את הביטחון והפאסון והרוגע של אדם ששלם עם עצמו") היא גישה מזיקה עד כדי הרסנית.
תנסי ללמוד לאהוב אותו עם החסרונות שלו (למי אין חסרונות?) זה קשה, אבל זה יביא אתכם לזוגיות מאושרת מאוד!