קשר עם בנים בגיל ההתבגרות

היי לך! כל הכבוד שאת פונה אלינו ואני מקווה שאוכל לעזור לך.

כתבת כאן שיש לך בעיה. "הבעיה" הזו משותפת להרבה חבר´ה בגילך, ותאמיני לי, גם על מבוגרים יותר. אבל מה שעובר עלייך זה משהו מאוד טבעי. את נמצאת בגיל ההתבגרות ובגיל הזה אנחנו בונים את עצמנו וגדלים. חלק מהגדילה הטבעית שלנו זה לשים לב יותר לבני המין השני, אז קודם כל את יכולה לשמוח ברגשות האלו, כי הם ב"ה טבעיים. ככה ה´ ברא אותנו, עם צורך טבעי לחיבור עם המין האחר. חוץ מזה, זה לא שזה לא אסור להתאהב או אסור שיהיה חבר בגיל הזה.


אם אני לא טועה, הבעייתיות מתחילה ברגע שאת מבינה שאת מתחילה לפתח אליו תלות רגשית, כי תלות זה דבר קצת יותר בעייתי לעומת התחושות שאת מתארת כלפי אותו בחור. אם שנה הבאה לא תצליחי להתרכז בלימודים ובבגרויות בגללו, זה מצב שאת רוצה להמנע ממנו לא? לכן, זה מעולה שאת שמה לב לכל הדברים הללו, כי כך אפשר לבחון את הדברים בצורה אחרת ולנסות לשפר את העניינים ותחושותייך. (ושוב, התחושות האלו נורמליות, כשמתאהבים חשים הרבה תחושות כמו פרפרים בבטן, סחרור, רצון לראות ולהפגש..)


[אבל מה באמת נכון לעשות?]
לפי דעתי אין פה נוסחה של נכון או לא נכון. יש משפט שאומר "אין כזה דבר ידידים", ומשפט זה מתכוון שקשר ידידות בין בן לבת תמיד יגמר שאחד הצדדים יהיה מעוניין בשני. עכשיו, אני לא יודעת אם זה נכון לגבי כל קשר אבל מלכתחילה אני חושבת שיש במשפט הזה משהו נכון ועלייך לבחון קודם כל את העניין הזה, האם זה טוב לך להיות בקשרי ידידות עם בנים או לא.


אני מכירה את התחושות שאת מתארת ואם אני נזכרת במקרים דומים שקרו לי, אין יותר מעציב וכואב מזה שאותו בן יספר לך על בת אחרת שהוא מעוניין בה, בייחוד שאת היית רוצה להיות הבת הזו אבל זו מישהי אחרת. בנוסף, נראה שביררת את נושא החברות בגיל שלך, ואמרת שאת חושבת שאין טעם בחבר בגיל הזה. זה ממש חלק מהתהליך, כל הבירור הזה. לבד את יודעת ומחליטה מה טוב לך ומה לא.

נכתב על נושא הזה מאמר, פה באתר שלנו, מה שרק מוכיח שאת לא היחידה שמרגישה ככה, לכן את יכולה להכנס ולקרוא את המאמר הזה: http://www.makshivim.org.il/show.asp?id=14008. זה יכול לעורר ולכוון לך את המחשבות..

שיהיה בהצלחה רבה. אם יש לך עוד שאלות או מסקנות שרוצה לשתף אותי.. מוזמנת לשלוח לכתובת:

sapir.ester.tiram@gmail.com

ספיר