הר הבית

שלום רב,
ראשית, אשריכם שאתם מקפידים בענייני הטהרה, ונזכה כולנו לעלות בטהרה לבית המקדש בקרוב, ושגם תינוק ותינוקת ידעו את דיני הטהרה.
לעצם העניין - כניסה בבגדים טמאים להר הבית -
ישנה תוספתא בסוף פרק א של מסכת כלים: "ר' שמעון אומר כשם שאין זבין זבות נדות יולדות נכנסין להר הבית כך משכבן ומושבן כיוצא בהן". והשאלה האם פסקו אותה להלכה.
מדברי הרמב"ם (ביאת מקדש ג, טז), אמנם לא נראה שפסק כרבי שמעון, אבל היו שלמדו שיש איסור לעלות להר הבית עם בגדים טמאים, זאת משום שהרמב"ם כתב שאדם שזורק כלים טמאים למקדש פטור אמנם מכרת אבל חייב מלקות.
אמנם, האחרונים (אבני נזר, מנחת חינוך, וערוך השולחן) ביארו שדברי הרמב"ם אמורים רק לגבי 'מקדש' כלומר, העזרה ופנימה, ולא לגבי אדם שעולה ל'הר הבית'שהוא מחנה לוויה ובו מותר להכנס גם טמא מת, ואם כן אין גם מצווה לשלח בגדים טמאים, ומותר לאדם לעלות עם בגדים טמאים.

אם כן מהדין אין חובה להטביל את הבגדים, אך הרוצה להחמיר על עצמו, יכול להחמיר וללבוש בגדים סינתטיים (או רוב סינתטי) אשר לפי ההלכה אינם מקבלים טומאה כלל, כיון שהם מחודשים ולא גזרו עליהם טומאה גם מדרבנן.

אדם שטבל במקווה, אינו נטמא מספסל הקבוע בקרקע בכלל, כי דבר קבוע בקרקע לא מקבל טומאה, וגם אם הספסל טמא בטומאה חמורה ובכל מקרה הטבילה לכניסה למחנה לוויה היא משום טומאה היוצאת מגופו (קרי), וטומאה אחרת לא נאסרה, לכן אין לחשוש בנגיעה שכזו בטומאה.
(וכמו כן לפי ההלכה ספק טומאה ברשות הרבים ספיקו טהור, כך שאין מקום לחשוש שהספסל טמא, כיון שהוא נמצא במקום שרבים מצויים).
בהצלחה רבה
עקיבא כהנא
עיון נוסף
מאמר של הרב שילה רפאל בחוברת מוריה ד
אבני נזר יורה דעה תנב
מנחת חינוך שסג
פני משה שקלים פרק ח הלכה ה
תשובת הרב אלנקווה:
http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=7948