מפחדת מהחופש הגדול - ומחשבות על התנדבות

היי לך!
קודם כל, אני שמחה שאת מרגישה בנוח לפרוק כאן את מה שעל ליבך, בשביל זה באמת אנחנו פה!.קראתי את השאלה שלך ונראה שבמבט ראשוני את שואלת על החופש הגדול ואיך לנצל אותו. אבל בעצם יש לך כאן כמה נושאים חשובים, גם עניין ההחמצה שאת מרגישה לגבי ההדרכה, השעמום בחופש הגדול ובכללי הפחד.


אז כך, אני חושבת שהעזרה שתתאים לך זה סידור המחשבות, לעיתים בכל מיני סיטואציות בחיים אנחנו חושבים כל כך הרבה מחשבות עד כדי כך שהן מתבלגנות לנו בראש ויש תחושה של סערה, וחוסר אונים. לפעמים אדם חיצוני פשוט יכול לראות הכל יותר בבהירות כי אני לדוגמא לא חווה מה שאת חווה ולכן אני יכולה להיות אובייקטיבית, אז זה מה שאנסה לעשות.


ברגע שקראתי את השאלה שלך, נזכרתי בקטע של ר´ נחמן על המחשבה, הוא מתחיל במשפט ["המחשבה ביד האדם להטותה כרצונו למקום שהוא רוצה"]. ראיתי פירוש שאומר: [המחשבה פעמים רבות נראה שהיא שולטת בנו ולוקחת אותנו למקומות לא רצויים של דאגות, פחדים ומחוזות שליליים אחרים עד שנראה לנו שאין לנו שום דרך להתמודד איתה.]


האם את במקום שאת נמצאת בו מתחברת למשפט זה?.

ועכשיו, לגבי ההדרכה. את מתארת פה מצב שעשית החלטה, בחנת את העניינים בצורה מבוקרת ולכן החלטת לעזוב. מצד אחד, חינוך זה דבר שלא רואים בו תוצאות מידיות, לפעמים לא תוך שמונה חודשים ולפעמים אפילו שנה לא מספיקה, אבל מצד שני, ההדרכה הייתה קשה, רחוק מהבית, הסניף קשה ותחושת השחיקות לא תורמת לעניין. האם כשעשית את ההחלטה עשית אותה בלב שלם? (אפילו אם לא היית בטוחה בכך..) אם את מרגישה שזה לא עשה לך טוב, ובכך שהחלטת לעזוב הייתה איזו שהיא הקלה, אז לדעתי זה סימן שבחרת את הדבר הנכון. קשה להגיד, אבל תנסי לשמוח בהחלטה, לא נראה שעשית את זה בפזיזות. יכול להיות שעכשיו יש חרטה יותר גדולה ומחשבה של "אולי הייתי צריכה להשאר.." כי הקיץ מגיע ויש עוד זמן פנוי וההדרכה הייתה יכולה למלא אותו.


ולנושא החופש הגדול, [איך אפשר למלא אותו?]. קודם יש לי בקשה אחת אלייך, מרגיש לי שאת מחמירה מאוד עם עצמך, מילים כמו "מתבטלת", "מרגישה רע כ"כ עם עצמי" "עצלנית".. למה את כל כך מפחדת? האם את מכירה את עצמך כאדם שמנצל את הזמן שלו? אם כן, למה את מפחדת? וגם אם את לא, האמיני שאת יכולה למלא את החופש בדברים נפלאים. זה לא חייב להיות דברים ענקיים כמו התנדבויות או טיולים כל היום, אלא דברים קטנים, ואז זה באמת דברים ברי ביצוע, כמו ללכת לבקר משפחה, לפגוש חברות, ללמוד דברים שמעניינים אותך, אולי לפתח כישרון אהוב.


אם את בענייני הדרכה, זוכרת שבכל חופש עושים לוח חופש לחניכים? אז, קדימה, תעשי זאת גם לעצמך. תכיני לך לוח מגניב ותמלאי אותו בדברים שאת רוצה לעשות. אם את מודעת לכך שאת משועממת, זו כבר הדרך להצלחה, כי כך יש יותר הצעות למה לעשות. זה נהדר שאת מודעת לכך שאת לא רוצה להיות בפאלפון, או לראות הרבה סרטים, אבל בסופו של דבר את בחופש, את יכולה להחליט שאת מקציבה לעצמך סרט לשבוע או ליום, איך שאת מרגישה.


לגבי ההתנדבות, חשוב לך להתנדב? מה עם החברות שלך? את לא יכולה להצטרף אליהן? יש הרבה מקומות שצריכים התנדבות, את יכולה לחפש גם מקומות קצת יותר רחוקים מהבית שלך. זה יכולה להיות חוויה וגם תתרענני מאיזור הבית.
נושא השאלה שלך זה תורה ומצוות, אם מעניין אותך שיעורי תורה לנוער וכו´, אני יודעת שיש בתי מדרש לנוער בימי החופש, בדיוק לחבר´ה שמחפשים לנצל את החופש שלהם. נסי לברר על זה, אולי יש את זה גם באיזור הבית שלך.


ואם נחזור למשפט על המחשבה, הכוח בידיים שלך יקירתי, את יכולה להחליט איך החופש שלך יראה. אם תבואי אליך בפחד וחששות, לשם הוא גם יילך. אבל אם כעת את מחליטה שאת קמה ובוחרת שהחופש שלך יהיה כמו שאת רוצה, אז "מחשבה יוצרת מציאות". לכי אליו בבטחון, תשמחי בחופש הזה. יש לך זמן בידיים ואת בהחלט יכולה לנצל אותו.

מאחלת לך בהצלחה רבה ואם את רוצה להמשיך להתייעץ ולשאול עוד דברים את יכולה לשלוח לי מייל, sapir.ester.tiram@gmail.com

שיהיה חופש נעים, ספיר.