לא מרגישה שייכת למשפחה, לסניף ובכלל

שלום,
איזה אמיצה, טוב להרגיש ממך רצון גדול לשינוי, להתקדמות. רצון לתחושת שייכות.


כל אדם רוצה להיות שייך, רוצה להרגיש תחושת שייכות. אני חושבת שתחושת שייכות היא הרגשה שיש לי מקום בקבוצה מסוימת, שיש קבוצה שאני חלק ממנה. השייכות הזאת היא לא ברורה מאליו, היא דורשת הרבה עבודה. זה משהו שהרבה אנשים חווים, תחושת ניכור פתאום באמצע החיים.

את תחושת הבדידות אפשר להגדיר ככמיהה להתחברות עם אחרים, כרצון לקשר שיספק אותי. אנשים פעמים רבות שייכים לקבוצה כזאת או אחרת, אך עדיין מרגישים בודדים, ואפשר להסביר זאת, כי החיבור שיש להם עם הקבוצה לא מספק אותם, הם זקוקים למעבר.

אני חושבת שתחושת שייכות היא אמונה שאני קשור לקבוצה. אמונה שיש לי ערך בקבוצה, שיש לי מקום בקבוצה. ניקח דוגמא למשל- המשפחה שלי, אני מרגישה קשורה אליהם, כי אני מאמינה ויודעת שיש לי מקום, זה לא דבר ברור מאליו, עבדתי על התחושת שייכות הזאת, ניסיתי לתת ולקבל. זה קצת דומה לפאזל, שלכל חתיכה יש מקום, וכל חתיכה תורמת ליצירה הכללית ומקבלת מהיצירה הכללית.

הקשר של אחד על אחד והקשר בקבוצה הוא שונה, לפעמים אנו לא מבינים שהוא שונה ומנסים להשוות ביניהם אנו צריכים לשים לב להבדל בקשרים. קשר של אחד על אחד מאפשר לנו בדר"כ להגיע לנקודות עמוקות אצלנו ואצל הבן אדם השני, לעומת קשר של קבוצה שרוב הפעמים השיח יהיה אחר, בשיח של קבוצה אפשר הרבה פעמים לארגן דברים, לקדם דברים, וזה יתרום לפן האישי מזווית אחרת.



אז איך בתכלס´ אפשר להרגיש יותר שייך?
דבר ראשון, נחזור לדוגמת הפאזל, התחושת שייכות נבנית בתרומה לקבוצה וקבלה לקבוצה, הייתי מציעה לך נגיד בשבט, לחשוב איך את יכולה לתת יותר לשבט שלך, זה יכול להיות להזמין את כולם אלייך נגיד לסרט, ארוחה.., לארגן התנדבות, קבוצת לימוד, להיות יותר פעילה, אוטומטית שאנו יותר פעילים ואנו יוזמים דברים אנו מרגישים שייכים.

דבר שני, לפעמים אנו מגיעים לתקופה כזאת בחיים, שהקבוצת חברים שלנו, שהייתה לנו עד עכשיו לא מספקת אותנו ואנו צריכים מעבר, וזה זמן לחזק קשרים עם קבוצות אחרות, לפתוח קשר עם קבוצה אחרת, למשל שבט מעלייך בסניף, חברות בכיתה שאת לא הכי בקשר איתם, החיים משתנים, וזה לגיטימי להחליף קבוצת חברים, להרגיש שקשר עם קבוצה מסוימת לא מספק אותך ואת מחפשת קשר אחר. לא חייבים להישאר נאמנים לקבוצות יסוד שלנו.

בנוסף, אני מציעה לך לשתף, מישהו שקשור לאחת הקבוצות שלך, לפעמים מבפנים, יש תשובות הרבה יותר נכונות למצב הנוכחי.



לסיכום, להרגיש חלק מדבר גדול, זה תחושה טבעית של בן אדם. וזה לא דבר פשוט, הרבה מאתנו מדברים על ניכור ובדידות, בתוך העולם החברתי שלנו, ולכן לכולנו, ולא רק לך, יש משימה למצוא את מקומנו. אני מאמינה בך ומאמינה שתמצאי את מקומך, את המקום המדויק לך, זה שאלה גם של כל החיים, שתמצאי בעז"ה את הבעל שמדויק לך ותרגישי שיש לך מקום, שתדעי למצוא את המקום ישוב שמדויק לך וכו´. ושתאמיני שיש לך בכל קבוצה מקום.
בהערכה רבה
יעל