להשלים עם הפגם?

שלום לך! מה שלומך?
לפני שנתחיל אציין שאני כותב בלשון זכר כי אני לא יודע אם מדובר בבן או בבת. אם מדובר בבת – מבקש סליחה.

שאלת שאלה טובה מאוד שעוסקת לפחות בשתי נושאים בהם דשו חכמים זיכרונם לברכה. יעשר כוח עצום!
מקווה שהקב"ה יעזור לנו להגיע [יחד] אל התשובה המספקת.

עקב השאלה הטובה זה לא יהיה קצר לכן אשמח אם תקרא עד הסוף... ב"הצלחה רבה!


נתחיל ממעשה המובא בתלמוד: "תנו רבנן: ´[לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז]; מעשה שבא [רבי אלעזר ב(ן) רבי שמעון (בר יוחאי)] ממגדל גדור, מבית רבו, והיה רכוב על החמור ומטייל על שפת נהר, ושמח שמחה גדולה והייתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה.

נזדמן לו אדם אחד שהיה [מכוער ביותר]; אמר לו (האיש): "שלום עליך רבי" ולא החזיר לו.
אמר לו (רבי אלעזר): ריקה! כמה מכוער אותו האיש! שמא כל בני עירך מכוערין כמותך!?
אמר לו: איני יודע, אלא לך ואמור ל[אומן שעשאני] (=הקב"ה): כמה מכוער כלי זה שעשית!

כיון שידע (רבי אלעזר) בעצמו שחטא - ירד מן החמור ונשתטח לפניו ואמר לו: נעניתי לך! מחול לי!
אמר לו: איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני ואמור לו ´כמה מכוער כלי זה שעשית´!

היה מטייל אחריו עד שהגיע לעירו; יצאו בני עירו לקראתו והיו אומרים לו "שלום עליך רבי רבי מורי מורי";
אמר להם (האיש): למי אתם קורין ´רבי רבי´? אמרו לו: לזה שמטייל אחריך!
אמר להם: [אם זה רבי - אל ירבו כמותו בישראל]! אמרו לו: מפני מה? אמר להם: כך וכך עשה לי!
אמרו לו: אף על פי כן מחול לו, שאדם גדול בתורה הוא. אמר להם: בשבילכם הריני מוחל לו, ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן.

מיד נכנס רבי אלעזר בן רבי שמעון ודרש: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז!" (תענית, דף כ´ עמוד ב´).

יכול להיות שתאמר: "יופי של סיפור לפני השינה. מה הקשר? ההקבלה של גמגום זה מכוער? תודה רבה – עודדת אותי...".
אז זהו שלא, [לא זאת המטרה] של הסיפור. אחת ממטרותיו היא משהו אחר לגמרי! כדי להסביר, ברשותך, אצטט מהשאלה:

"השם בורא לבני האדם [פגמים]". מי יודע בוודאות ש"פגם" = "תקלה" (מילון)?

בנוסף, האם ה"פגם" הזה כולל את [כל] האדם? אין עוד משמעויות מייחדות לאדם, כמו למשל - משמעות בסיסית של [נשמה יהודית מיוחדת]?

הקב"ה ברא כל אדם עם נשמה מיוחדת, במקום מדויק ועם כוח וכלים [מדויקים] (כולל ה"פגמים"!) להצלחת משימתו בעולם. מה שמשנה את הכול זה בסופו של דבר קשור לצורת הסתכלות - [במה אנחנו בוחרים להתמקד].

אולי התקלה היא בעצם "[שלמות]"? כמו ששמעתי מחבר שלי - שבעל מגבלה פיזית "אין לנו דפקט מיוחד - יש לנו [אפקט שמייחד]"!

[נסכם לעכשיו]: לכל דבר יש שני היבטים. בנושא שלנו: גמגום, יכול להיחשב כ"פגם" = "תקלה" - או דבר שמשלים את המהות ואת והתפקיד שלנו.


נחזור לשאלתך: ראית פעם [תינוק]? כזה מלאך קטן ומתוק שכל מה שהוא יודע לעשות זה - לישון, לאכול, לבהות באוויר וגם לבכות. נראה לי כמו יצור מוזר עם כמה [תקלות בייצור]...

ככל שעובר הזמן יש לאותו יצור מוזר [בחירות], והוא שואל את עצמו שאלות לפני כל בחירה:

"הגיע הזמן להתחיל לשוחח? הגיע הזמן להתחיל לצעוד? הגיע הזמן להתחיל לאכול אוכל נורמאלי?..."
וכשעוברות הרבה שנים יש לו עוד בחירות: "איזה מקצוע כדאי לי להתחיל ללמוד? איזו בת-זוג לחיים אני מחפש?..."

ובמהלך החיים האלה היצור המוזר גם [לומד דברים על עצמו]: "מי אני? במה אני טוב? מה תפקידי בעולם?..."

אלו שאלות שהוא [לא חייב] להתמודד איתן כי יש לו מה להפסיד – אבל מאוד כדאי לו לחשוב עליהן!

כל זה בדרך של עליית שלבים = ["החלמות" ממצב למצב]. מתי ואיך – זאת בחירה אישית.

אולי תשאל: "זה [סותר את מה שכתבנו קודם] - שהקב"ה ברא לאדם כלים מדויקים וכל זה...
איך יש [זכות] לאדם "להחלים" מאותו מקום בו הוא נברא, הרי אמרנו הוא צריך לתקן דברים דווקא במקום ההוא?"

שאלה זאת דומה לשאלה אחרת:
כתוב "איזהו העשיר? השמח בחלקו" (פרקי אבות, פרק ד´, משנה א´). איך יש זכות לכל אדם לעבוד עוד כדי להרוויח יותר כסף ממה שיש לו (="להחלים" כלכלית)?

המשנה מלמדת שאם אנחנו לא נשמח בחלקנו בחיים, אז לא יהיה משנה כמה כסף יהיה לנו - תמיד יחסר לנו עוד. תמיד נהיה אומללים...

חכמים אומרים שהקב"ה לא רוצה שנפסיק להתקדם אלא הפוך לגמרי! הקב"ה [מצפה ממנו שנתקדם] וכך נהיה מאושרים כל הזמן!
העניין הוא ליהנותמכל דבר ודבר שיש לנו בין אם זה מעט, ובין אם הרבה – וכך נחלים כלכלית.

ובמקרה שלנו: הקב"ה [מצפה ממנו שנתקדם] וכך נוכל למלא את משימתנוו ביותר מקומות, והרי [הקב"ה עצמו] נתן את האפשרות!

[הערה חשובה מאוד]: אם ומתי להתקדם לענייננו מומלץ להתייעץ גם עם מישו סמכותי שמכיר את אותו אדם לדוגמה רופא.

[סיכום לעכשיו]: הקב"ה מצפה מהאדם שיתקדם = ש"יחלים" כמה שאפשר כדי למלא את משימתו בכמה שיותר מקומות.


אז תאמר: "טוב. יש יכולת, תפקיד, ובלה בלה בלה... אבל, [מה לעשות?]"

אם אנחנו אוהבים לעשות משהו מסוים, כל דבר שהוא, אפילו יהיה דבר ממש קטן, אם יש לנו כישרון לאותו הדבר ואנחנו מתמסרים אליו - אפשר בדרך זאת להבין לאט לאט מה השליחות שלנו.

[דוגמה]: אם אנחנו טובים בפסנתר – יש מקומות התנדבות שמחפשים נגנים שינעימו את המקום, או ניגון בשמחות (חיפוש אצל דוקטור גוגל).

צריך לדעת שזאת משימה לא קלה כל כך. אנחנו צריכים [להכיר את עצמנו טוב טוב], להביט על הסביבה ועל ההשפעות שלנו עליה – וכך לגלות את השליחות שלנו.


[לעניין הבושה]: אינני מכיר את הסיפור לכן אני לא יכול להכריע את ההחלטה. אתה [מאוד מוזמן להגיב לי למייל שלי] ואולי נוכל יחד להגיע למענה יותר מדויק..

[סיכום ותוספת]
לכל אדם באשר הוא יש דפקט מיוחד - ואפקט שמייחד.

לכל דבר יש שני היבטים. בנושא שלנו: גמגום, יכול להיחשב כ"פגם" = "תקלה" - או דבר שמשלים את המהות ואת והתפקיד שלנו.

הקב"ה מצפה מהאדם שיתקדם = "יחלים" כמה שאפשר כדי למלא את משימתו בכמה שיותר מקומות. אם ומתי – כדאי להתייעץ.

אנחנו צריכים להכיר את עצמנו טוב טוב, להביט על הסביבה ועל ההשפעות שלנו עליה – וכך לגלות את השליחות שלנו.



ונסיים ברשותך, בדברי [הרב קוק זצ"ל] שמבאר בספר "[עולת ראי"ה]" חלק ב´, את סוף הווידוי של תפילת יום כיפור - "[אלוקי, עד שלא נוצרתי איני כדאי, ועכשיו שנוצרתי כאלו לא נוצרתי]":

"[לפני שנוצרתי], כל אותו הזמן הבלתי מוגבל שמעולם עד שנוצרתי, ודאי לא היה דבר בעולם שהיה צריך לי.

כי אם הייתי חסר בשביל איזו תכלית והשלמה הייתי נוצר (כלומר- אם הייתי נצרך בעולם, אם הייתה לי שליחות- הייתי צריך להיברא),

[וכיון שלא נוצרתי עד אותו הזמן הוא אות, שלא הייתי כדאי עד אז להיבראות, ולא היה בי צורך כי אם לעת כזאת שנבראתי], מפני שהגיעה השעה שאני צריך למלא איזה דבר להשלמת המציאות...".


מקווה שעזרתי, ב"הצלחה רבה בכול!!
ואם יש לך הערות הארות שאלות וכדומה – אתה מוזמן לשלוח לי תגובה למייל שלי!


דורון, חברים מקשיבים

dozkih@gmail.com