שאלה
בס"ד
"[למה צריך בכלל את ירושלים]"? אומר נשיא ארה"ב לראש הממשלה, "תארזו הכול ואני אתן לכם מקום הרבה יותר נוח, ורחב, בלי מלחמות, ממש גן עדן, מקום שיכיל את כולם!
לא חבל כל הזמן להתווכח? כל הזמן מלחמות? לא נמאס לך אדוני ראש הממשלה? זה גם מקום לא מי יודע מה...
אני אתן לך באמת מקום עם שקט, אחרי הרה זמן אתה מסכים איתי שאתם צריכים קצת שקט..."
ובכן כבוד הנשיא, יש לך סבתא אדוני כבוד הנשיא? היא בטח כבר מבוגרת היא צריכה להיות כבר בת מאה!
נכון כבוד הנשיא? אכן, ובכן כבוד הנשיא מה אתה צריך את הסבתא הזקנה הזאת על הראש? למה לך לטרוח וללכת לבקר אותה? היא בטח מקשקשת לך כל היום, כבר בטח כואב לאדוני הראש כבר ממנה, תבוא אני אביא לך אישה צעירה... גם היא גרה בקירוב לידך... למה אתה צריך אותה כבוד הנשיא?
לכל בן אדם יש הורים וסבים וסבתות, הם [התשתית והשורש] שלו עלי אדמות, מהם הוא יונק את העבר, את ההווה ואת העתיד, מהם הוא יורש את המידות והתכונות שלו, הם נותנים לו בסיס וביטחון.
גם לאומה שלנו יש תשתית ויש עבר, יש מקום שנותן לו את החיבור ואת הביטחון, והמקום הזה, הוא ["ירושלים", עיר שחוברה לה יחדיו], שם מקום המקדש המחבר אותנו לקב"ה, עוד מימי קדם, בעקידת יצחק, דרך דוד המלך ושלמה המלך הנביאים והמלכים, ועד לימינו שזכינו לחזור ולכבוש את ירושלים מחדש.
כל זה מראה שהקשר של העם, של האומה עם ירושלים הוא בל ינתק, רק עם המסירות נפש של האומה ושל החיילים שמסרו נפשם, שאת התשתית הזו טבע אברהם אבינו בעקידת יצחק, נוצר הקשר העצמי עם ירושלים, קשר של דם, [קשר של ברית].
ישנם מקומות שיכול להיות שהם יפים, אבל כשמדובר [במקום אשר יבחר ה'], הוא המקום הכי יפה!
יופי של חן, יופי של זוהר, יש התאהבות פנימית בין האומה לירושלים, עד שבכל התפילות העמידה, וגם שהיינו בגלות, אנו עדיין אומרים, "[ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים]", יש כוסף גדול פנימי לכל יהודי לראות "בשוב ה' ציון".
בניין ציון היא לא רק עוד בניין, עוד איזה נספח ביהדות, עוד נושא שיש לשים לב אליו פעם בשנה ביום ירושלים, בניין ציון צריכה להיות המהות של יהודי, ששם החיבור האמתי שלו לקב"ה, המקור האמתי ששם הוא שואב את חיי הרוח שלו.
אנחנו התרגלנו לבתי כנסת ששם שורה השכינה, אבל באמת בתי כנסת זה זמני, זה נקרא "[מקדש מעט]", קצת שכ