שאלה
שלום,
אני חילוני שגדל על היהדות ועל ערכים יהודים, למרות שאף פעם לא היינו דתיים כאלה שמברכים על כל מה שנכנס לנו לפה או שמים כיפה לאורך כל היום ומתלבשים בצניעות מלאה אבל היינו שומרים שבת מלאה ומקדשים כל שישי ואבא היה עושה הבדלה ותמיד היינו אוכלים כשר (ועדיין אוכלים כשר) חוץ מאחי הבכור (בן 27), הוא מאמין באמירה מהתנך "לא תאכל גדי בחלב אמו", כל בשר שהוא לא גדי, הוא לא שומר בשבילו שעות ואפילו משלב חלב עם בשר שהוא לא גדי, מלבד לאכול חזיר ובשרים שנחשבים לא כשרים (אני חושב). הוא חושב שעוף זה כמו שדגים מותר לאכול עם חלב.
וגם ייצר הרע נכנס בו, כאילו יש לו רגשות כלפי אנשים בתוך תוכו, אבל מי שלא בא לו בטוב הוא פשוט לא סופר אותו, מנתק איתו את הקשר (אפילו משפחה) וכו'...
כיום אנחנו לא שומרים שבת (מדליקים חשמל והכל חוץ מאש), וחוץ מלאכול כשר ותפילת שמע בבוקר ובלילה, אמא מדליקה נרות בשבת ואבא עושה קידוש, צמים בצומות, אנחנו לא עושים כלום שקשור ליהדות.
אנחנו (לא כולל אני) עושים ההפך מללכת בדרך הישר, כולם מדברים לשון הרע כל היום (אבא פחות), אמא מרבה על יתר המידה והיא גם כל היום מרכלת, על כל נושא, בין אם הוא טוב ובין אם הוא רע, לטובה או לרעה ואני כבר מאוד פוחד עליה על המקום שלה בצרור החיים, שאולי לא תהיה לה הזכות להגיע לצרור החיים.
המשפחה שלי מאוד מסובכת ומסוכסכת, עד שאני הייתי בן 10 בערך הכל היה טוב וגם עד הגיל הזה היינו שומרי מצוות אבל אז הכל התהפך, החלו ריבים בין ההורים, סכסוכים בין האחים שכל פעם תמו נשלמו עדהיותי בין 16 ואז האחים עוד אינם בקשר כיום וההורים עוד בהליכי גירושין וגם 2 מהאחים שלי לא מדברים עם אבא ואחד מהם לא מדבר עם אמא.
אני מרגיש כאילו אני לא שייך למשפחה הזו, כאילו נולדתי למשפחה הזו בטעות, כי אני עדיין מונע מערכים יהודיים ואני תמיד שואף לאחד בין כולם, לא לקלל ולרכל ולא לסטוא מדרך הישר (אני היחיד שבקשר ומנסה כמה שיותר להישאר בקשר עם כל המשפחה ולא עם חלקה, על אף שאני נתקל בתסביכים לפעמים שמונעים ממני מלהיות, אבל למרות הכל אני מתעקש על האחדות שלי עם משפחתי בכל כוחי).
בשנה האחרונה, חזרתי ללמוד תנך (בבית ספר חילוני) ואני מקשיב לסיפורים וזה נורא עניין אותי כמו שלא עניין אותי אף פעם ואני יותר קורא וחוקר על היהדות ואני אומר לעצמי, איזה גדולה ואיזה קדושה יש לך השם יתברך, א
תשובה
שלום
אשריך שלמרות הסביבה שלך אתה מצליח להחזיק מעמד גם מבחינת האמונה וגם מבחינת השמירה על אחדות המשפחה.
ודאי שלא נולדת בטעות למשפחה הזו. אין טעויות אצל בורא עולם.
אני חושב שהתפקיד של האדם וייעודו מתבטא בצורה מעגלית. כלומר, קודם כל יש לאדם אחריות לעולמו הרוחני, מתוך כך אחריות למשפחתו ולחברה הסובבת אותו, ומתוך כך כלפי עם ישראל וכל העולם. ובעצם אלו לא מעגלים שונים, כיון שרק כאשר האדם מתפתח בדרך הנכונה, ובונה קודם כל את עולמו הרוחני והמעשי, הוא בעצם תורם את התרומה המשמעותית ביותר שהוא יכול לתרום לעם ישראל ולעולם כולו.
לכן, אני מציע שתתמקד בהתחזקות שלך בלימוד התורה ובשמירת המצוות. מתוך זה כשבני משפחתך יראו איך התורה מקדמת אותך, ובונה את אישיותך, ואיך דווקא מתוך התורה יותר אכפת לך מכיבוד הורים משאר המשפחה ומאחדות המשפחה, בעזרת ה' הם גם יכירו בערך הגדול של התורה. ובהמשך תמצא את ייעודך ותפקידך המיוחד ביחס לתשובה של עם ישראל.
בפועל, גם כדאי למצוא דמות של תלמיד חכם מאזור מגוריך, שיוכל ללוות אותך באופן אישי (אשמח לעזור למצוא מישהו כזה).
כיום אין נביאים. הנבואה נפסקה בתחילת התקופה של בית המקדש השני, לפני למעלה מאלפיים שנה. אבל יש חכמים גדולים שה' נותן לנו בכל דור ודור, והם מנחים את חיינו.
ודאי שגם הבחירה של המנהיגים של עם ישראל מוכוונת על ידי ה' (אבל זה לא אומר שכל מה שהם עושים זה טוב).
כל טוב ובהצלחה רבה