לא ניצלתי את מה שהיה

שלום יקרה!
השאלות שלך טובות מאוד ונוגעות בכל אחד ואחת מאיתנו, וחשוב גם לשאול אותם כשעושים [חשבון נפש]:

האם אני מרוצה ממעשיי? האם הספקתי כל מה שרציתי? מה יקרה איתי הלאה? ועוד שאלות דומות שלא נותנות לנו מנוח.

האם יש דרך למצוא רוגע ונחת רוח מהחפירות האלה? מקווה שהקב"ה יעזור לנו למצוא [יחד] תשובה טובה לשאלותייך.

[הערה חשובה]: חשוב לזכור שלמרות כל מה שנכתוב כדאי מאוד לשאול את עצמנו מידי פעם את שאלות אלה בשביל חשבון נפש.


[חיים בסרט]:
יש סרט שאהבתי בשם "קונג פו פנדה" בו מופיע המשפט – "אתמול הוא היסטוריה, מחר הוא מסתורין, אבל היום הוא מתנה. לכן זה נקרא present" (פירוש באנגלית: הווה וגם [מתנה]).

הנה הקטע:

[במילים אחרות]: מה שהיה כבר היה, את מה שיהיה אנחנו לא יכולים לדעת ולכן דאגה רק תקשה עלינו, ומה שנשאר לנו זה ההווה – שכדאי לנצל אותו טוב כמה שנוכל.

[תיקון המשפט לפי היהדות]:
[מה שהיה כבר היה] – אם אנחנו לא מרוצים ממה שהיה כדאי שנחשוב על רעיון לייעול לעתיד (ואם מדובר בעבירה כלשהי אז זה יכלול חרטה, וידוי וקבלה לעתיד לא לחזור על המעשה), ואם אנחנו מרוצים ממעשינו בעבר אז טוב שנמשיך כך.

[את מה שיהיה אנחנו לא יכולים לדעת] – להתאמץ לא לדאוג כי דאגה לרוב משתקת, ומצד שני כדאי גם לעבוד על [חשש].

זה אומר לדוגמה: אם אנחנו יודע שיש לנו קושי בתנ"ך (או כל מקצוע וביצוע אחר) אז כדאי לחשוב על דרך לשיפור לעתיד כמו חרישת יתר :-( מורים פרטיים ועוד...

[בקיצור]: לדאוג = שיתוק, חשש = חשיבה איך לא ניכשל ואפילו איך נשתפר.

[ומה שנשאר לנו זה ההווה] – אנחנו רואים את המצב הנוכחי ואת הכלים שיש בידינו (מבחוץ ובפנים) וחושבים איפה אנחנו יכולים להיכנס לשפר ולהועיל, כי [ההווה הוא מתנה]!


קל לדבר – [קשה לעשות]... נכון מאוד. ברשותך נעבור לשאלתך ונפרק אותה לא לפי הסדר, ואולי משם נמצא דרך לתכנית עבודה:


[להוציא ראש]
"[אני עסוקה בכמה הזמן עבר מהר מתחילת שנה... לא מספיק ניצלתי את מה שהיה]":

אולי כדאי לעצור ולנצל מעט זמן (רק יום אחד) לשבת עם מחברת/יומן אישי וכדומה ו"[להוציא את הראש]".

לכתוב טבלה: בצד אחד נכתוב את הציפיות שלנו מעצמנו או דברים שאנו צריכים לעשות, ובצד השני נציין V בדברים שביצענו כמו שרצינו.

אחרי הטבלה נכתוב רשימה של הדברים שלא סיימנו או שאנו מעוניינים לעשות (אלה שללא V).

זה בסדר גמור אם הרשימה תהיה ארוכה כי זה מראה על פוטנציאל אדיר!

[אז מה היה לנו כאן?]
נשארה לנו רשימה של הדברים שיצאו מהטבלה ללא V, עכשיו הגיע הזמן ל"[כל הזמן חושבת על מה יקרה... מה שהיה מה יהיה איתי]":

כשאנחנו יודעים בדיוק את הדברים שנשארו לעשות אנו יכולים לסדר תכנית עבודה אישית ומתאימה לנו ולזמן שלנו.

אותה תכנית תכלול את הדברים שנשארו בטבלה, ובזמן הנותר לנו נוכל להכניס דברים שיתנו לנו "[ליהנות מעכשיו]". כך נמצא זמן רב או מועט לעשות דברים שניהנה מהם.

כדאי לנסות ש[אנחנו] נהיה אלו שיקבעו את תכנית העבודה כדי שתהיה כמה שיותר ברת שינוי. וכן, מומלץ שבתכנון להתייעץ עם בעלי מקצוע שמכירים אותנו טוב (מורה, יועצת, מדריכה, ה[הורים] ועוד...).

כשתהיה לנו תכנית עבודה טובה שכלולה בה לפחות מעט הנאה – יהיה לנו סיכוי טוב להתקדם בקצב טוב ובשמחה לקראת העתיד למרות שאנו לא יודעים מה יקרה.


העיקר הוא שנצעד לעתיד עם [ביטחון עצמי] שפעלנו ככל יכולתנו.


[שאלות לבירור]:
כתבת בשאלה משפטים כלליים: "מה יקרה שנה הבאה מה יקרה בעוד שנתיים?" -"השנה הזאת עומדת להיגמר ומה אני יעשה...", "ליהנות מעכשיו" "לא מספיק ניצלתי את מה שהיה".

מה את מצפה שיהיה? מה את רוצה ליהנות? מה זה בדיוק אומר "עכשיו"? איך רצית לנצל את השנה?

את מוזמנת להגיב לי למייל האישי ובעזרת ה´ אולי נוכל יחד למצוא משוב מדויק יותר.

שבוע טוב!

דורון, חברים מקשיבים

dozkih@gmail.com