אמא לא תבין למה אני לא לובשת את החצאית הזו!

שלום לך

ממש סליחה על העיכוב בתשובה שנובע מהעומס הרב המוטל עלינו

איננו יודעים מה בסופו של דבר עשית בחג, אבל הנקודה העקרונית שהעלית - הפער בינך ובין ההורים שלך - בודאי עדיין קימת.

לכל אדם בעולם יש אתגרים. יש אתגרים פיזיים, יש אתגרים נפשיים ויש אתגרים רוחניים.

בשאלה שלך תארת אתגר מאד לא קל - ההתמודדות מול ההורים בתחום הרוחני. תארת התמודדות (מאד מאד אמיצה ומאד מרשימה!) בתחום של הבגדים. קנית בגדים ועכשיו את לא מעונינת ללכת בהם (עם כל הותור האישי הכרוך בדבר) אבל מן הסתם תהינה עוד התמודדויות. מצד אחד - קיים הרצון החשוב כל כך להתקדם בעבודת ה', לשמור על צניעות ועל קדושה וטהרה, ומצד שני, ההורים לא תמיד מבינים ומסתדרים עם זה..

אני חושב שבאופן כללי אפשר לעשות כמה דברים .
דבר ראשון - אני חושב שכן חשוב לשתף ולדבר על הפער הרוחני שקיים ביניכם. חלק מתהליך ההתבגרות הוא לבטא בצורה נעימה ובוגרת את העמדות שלך כמתבגרת. אני חושב שאפשר להגיד - אתם לא מרגישים כך וזה לא מדבר אליכם אבל אלי זה מאד מדבר ואני מאד מחוברת לזה ולכן אני מקפידה יותר על זה ועל זה.

דבר שני - לשים לב שההתחזקות היא לא רק בתחום הרוחני אלא גם בתחום של בין אדם לחבירו, של העזרה בבית וכו'. ממה שכתבת אני מרגיש שאת עוזרת מאד בבית להורים וזה נהדר - ככל שהם ירגישו שההתחזקות הרוחנית שלך עושה אותך אדם טוב יותר, כך הם יוכלו יותר להתחבר אליה

דבר שלישי - חלק נוסף מתהליך ההתבגרות הוא להבין שלא תמיד יש פתרון לבעיה, ולפעמים ההורים נשארים לא מרוצים. זה לא פגיעה ב'כיבוד הורים' - את לא פוגעת בהם או מעליבה אותם חס ושלום. הציפיות שלהם לא מתממשות וזה בסדר גמור - זה תהליך משפחתי טבעי. עם הזמן הם ילמדו לקבל אותך כפי שאת.

ברכה והצלחה!

טוביה
tsbias1@gmail.com