שאלה
שלום כבוד הרב,
מאז שאני זוכר את עצמי, אני חש תסכול ומרירות מעצם העובדה שאני צריך
ללכת לעבוד בשביל להתקיים ולפרנס, במיוחד כשיש אחרים שיש להם חיים יותר טובים.
אני לא אוהב את העובדה שאני צריך להיות "עבד" של אדם אחר במקום להיות העבד
הישיר של הקדוש ברוך הוא.
אני כל הזמן מדמיין לעצמי מחשבות על כך שאני עשיר ועוזר המון לזולת מפני שנכון
לעכשיו אינני יכולים כלכלית ומאוד קשה לאשתי ולי ממצב זה.
השאלה שלי היא האם מותר לי לנסות לשנות את גורלי בכך שאחפש מקורות הכנסה אחרים
כשהמטרה היא להיות עשיר ?
האם זה רע לרצות להיות עשיר ?
או שאני חייב להשלים עם העובדה שמצבינו הנוכחי זה סוג של תיקון בעולם הזה ועלינו להשלים עם זה ?
תודה מראש.
תשובה
שלום
עושר וכדומה הוא תפאורה, בעוד התורה ועבודת ד' היא העיקר.
אין נפק"מ אמיתית אם אדם בעל נכסים או דל נכסים, דברים אלו נוגעים לדאגות של אחריות חומרית ותענוג גופני וכו'.
עליך להתמקד בעבודת ד' ותורה בתוך התפאורה בה אתה נתון, ופחות לבקש את שינוי התפאורה.
עושר אינו פתרון לדבר, ועוני אינו פתרון לדבר. זאת למדנו מר"ע ומר"א, אשר עבדו ד' בעוני ובעושר, בלי שום שינוי.
מותר לנסות להרוויח יותר, ויש מקום גם לרצות כך. לשם עשיית חסד, אך גם לשם כך שתוכלו להעניק יותר לילדיכם ואחד לשני, וגם ברמה האישית לאכול יותר בריא ולקנות כלים נאים להרחבת הדעת. אולם לא לשם הדבר עצמו, וודאי לא כמחשבה הטועה שזה יפתור משהו מהותי בחייכם.
בהצלחה