שאלה
אשתי מתעצלת או מתעכבת ללכת למקווה ימים לאחר סיום ימי הנידה, והיא לפעמים כאילו עושה לי טובה ושואלת באוויר: "אולי אלך הלילה למקווה?, דבר שיותר מעצבן אותי, שמצריך אותי לבקש אותה לעשות זאת, ואיני רוצה לבקש. אציין שהיא אינה זריזה בכללי, וגם קשה לה לעשות כמה דברים ביחד, אז זה בא ממקום שגם כך קשה לה להתנהל עם עבודה וילדים, אז הכל לאט הבית מבולגן וכו'.. למרות התפקוד המעשי, מבחינת אישיות היא מתונה, ולרוב היחסים שלנו אוהבים.
רמזתי לה מספר פעמים מדוע אינה הולכת למקווה כבר, אך היא מתרצת וחוזרת על ההתנהגות. השאלה, איך ראוי שאתנהג בעניין?
תשובה
ב"ה
שלום.
זה צריך להיות בשיחה בינכם.
תמצא זמן שיכול להתאים לה ולך ותזמין אותה למסעדה ושם באווירה טובה [תזמין] אותה לשוחח איתך על הנושא הזה.
תישא תפילה שנועם ה' ישרה עליכם ותמצאו את החן של האחד בעיני השני.
כדאי שתכין את ליבך מראש להיות קשוב למה שהיא אומרת לך תשתדל לא להפריע לה במהלך הדיבור שלה איתך ולא לתת לה עיצות . פשוט תקשיב למה שהיא אומרת לך בנושא.
לאחר שהיא תדבר אז תביע בכנות את תחושותיך ואת מה שאתה מרגיש (לא מה שאתה חושב!!) על הנושא הזה.
וכך בעזרת שהם יתקיים בכם הפסוק במלאכי פרק ג
"[אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ] וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יְקֹוָק וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ"
וזוג שיושבים ומדברים השכינה נמצאת בינהם!!!
במרחב של הדיבור שאתם מייצרים בינכם שורה השכינה ויש ברכה ויש הצלחה ויש מציאת חן ויש רחמים ויש אהבה.
ואם השכינה נמצאת בינכם בודאי יהיה לכם סייעתא דישמייא להבנה [שהיא תבין אותך ושאתה תבין אותה].
בהצלחה,
עוזיאל אליהו,
.