כשרות ביצים, חלב אם

1. אין חשש של כשרות

אבל לפעמים חשש של בריאות הקשורה לביצים אינן מפוקחות ממחלות כגון "סמונלה".
עיין
http://www.moag.gov.il/NR/exeres/44C627B0-1BA5-435B-A2BC-A151B26F7CA2.htm
בצד שמאל של הדף ב"פרסומים קשורים"
כמובן שעם ישראל נוהג לבדוק ביצים מדם.
וכתוב בשו"ע יור"ד
סעיף ג
נמצא עליה קורט דם, זורק את הדם ואוכל את השאר. והוא שנמצא בחלבון, אבל אם נמצא בחלמון, כל הביצה אסורה. הגה: וי"א דאם נמצא על קשר החלבון וגם מבחוץ, דהיינו שנתפשט מן הקשר, דכל הביצה אסורה (הרא"ש ורשב"א ורש"י ותוס' וע"פ. וכתב רא"ש וטור ור' ירוחם שיש להחמיר כב' השיטות) ויש מחמירין עוד דכל שנמצא על הקשר של חלבון אפילו לא נתפשט כלל, אסור (א"ו הארוך ריש כלל מ"ב ומהרא"י ש"ד) ומזה נתפשט המנהג במדינות אלו לאסור כל ביצה שיש בה דם ואין מחלקין בין חלמון לחלבון. ובמקום דנוהגים להקל לזרוק הדם ולהתיר הביצה, במקום דמותר צריך ליטול כדי קליפה עם הדם כשזורקו (ארוך שם בשם סמ"ג).

2. כתוב שו"ע יור"ד סימן פ"א
סעיף ז
חלב אשה, מותר, והוא שפירש כגון שחלבתו לתוך כלי (או לתוך היד) (ב"י) . אבל גדול היונק משדי אשה, כיונק שרץ (אפילו חולבת לתוך פיו), (ב"י) ומכין אותו מכת מרדות (פי' על שמרד בדברי סופרים). ותינוק יונק עד סוף ד' שנים לבריא, וה' לחולה אם לא פירש.
אבל אם פירש, שגמלוהו שלשה ימים מעת לעת אחר כ"ד חדש, לא יחזירוהו. והוא שפירש מתוך בוריו, אבל אם לא פירש אלא מתוך חולי שאינו יכול לינק, ופירש, יכולים להחזירו.
ואם יש סכנה, מחזירים אפילו אחר כמה ימים. ובתוך כ"ד חדש, אפי' פירש מתוך בוריו חדש או יותר, מותר לחזור ולינק עד סוף כ"ד חדש. הגה: ועיין באבן העזר סימן י"ג אם חדש העיבור עולה למנין. חלב כותית כחלב ישראל, ומ"מ לא יניקו תינוק מן הכותית, אם אפשר בישראלית, דחלב כותית מטמטם הלב (ר"נ פא"מ בשם הרשב"א). וכן לא תאכל המינקת, אפי' ישראלית, דברים האסורים (הגהות אשי"רי). וכן התינוק בעצמו, כי כל זה מזיק לו בזקנותו.