שאלה
הגמרא במסכת תענית (דף כ"ט) אומרת: [כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה – כך משנכנס אדר מרבין בשמחה]
רש"י מבאר על המקום: משנכנס אדר – ימי נסים היו לישראל: פורים ופסח.
לפי דברי רש"י, ניתן להבין שמרבים בשמחה בגלל הנס של פורים. ומכיוון שנס פורים לא התרחש באדר א', אין כל סיבה להרבות בשמחה באדר א'. עוד יש לשאול מדוע כתבו "פורים ופסח", הרי פסח איננו קשור כעת לענייננו? הגמרא אומרת שקוראים את המגילה באדר שני כדי לסמוך גאולה לגאולה. כלומר, יש חיבור בין פורים ופסח. ולפי זה, [דווקא באדר הסמוך לפסח, הסמוך לגאולה, יש שמחה, אבל לא באדר ראשון.]
מצד שני, המשנה אומרת שכל ההבדל בין אדר ראשון ואדר שני הוא [מקרא מגילה ומתנות לאביונים.] מכאן ניתן להסיק [שבעניין השמחה אין הבדל ביניהם, ובשניהם צריך להרבות בשמחה].
החת"ם סופר מחדש לנו שהגזרה של המן הייתה באדר ראשון. מפני שבמגילה כתוב "חודש שנים עשר הוא חודש אדר". בשביל מה התוספת "חודש שנים עשר"? אלא [שהיו שני אדרים באותה שנה, ומדובר על הראשון שבהם, החל בחודש שנים עשר.] עוד הוא כותב שעקרונית שהיה צריך לחגוג את פורים באדר ראשון, בפרט שהגזירה הייתה באדר ראשון, אולם חוגגים את פורים באדר שני, כדי "לסמוך גאולה לגאולה" .
ואם כך, בוודאי שיש לשמוח באדר ראשון כי נס פורים שייך עקרונית לאדר ראשון, ורק כדי לסמוך גאולה לגאולה, חוגגים את פורים באדר שני.
מדוע יש להרבות בשמחה בחודש אדר? כפי שראינו, רש"י מסביר שמכיוון שנעשו נסים לישראל בחודש זה, יש להרבות בשמחה. ייתכן שהריבוי בשמחה הוא שמחה על הנסים שבחודש זה. אולם, ייתכן שהריבוי בשמחה הוא גם [הכנה לקראת חגיגת הנסים בחודש זה.] אי אפשר בבת אחת להיכנס לשמחת פורים. צריך להיכנס בשלבים. חז"ל הורו לנו לשמוח כבר מתחילת החודש, כדי ששמחת פורים תהיה אמתית יותר, עמוקה יותר ומשמעותית יותר. אם כך, בשנה זו שיש שני חודשי אדר, הרי שההכנה לקראת פורים ולקראת פסח – משמעותית יותר, עמוקה יותר ונותנת עומק רב יותר לשמחה.
באדר ראשון אמנם השמחה קטנה יותר מבאדר שני, אך שמחת אדר שני השנה, גדולה יותר משמחת אדר בשנה רגילה, מפני שהיא באה לאחר ההכנה של השמחה המצומצמת יותר של אדר ראשון. פורים ופסח, באים לאחר שתי ההכנות, וממילא בע"ה הם בעצמה מיוחדת, שמחה של קדושה וטהרה, שמחה והודאה עצומה.
.
יאללה! בואו ונתחיל כבר מהיום להכין את עצ