שאלה
השבוע יחול פורים קטן.
אפשר לומר שפורים קטן הוא השיא של החודש המיוחד שבו אנחנו נמצאים. חודש אדר א'.
במבט פשוט, מבט ללא תורה, נראה לעולם שהטבע פועל את פעולתו ואין לנו יכולת להשפיע עליו בצורה מהותית.
השמש שוקעת וזורחת, הפרחים פורחים ונובלים והאדם נולד ומת.
כוחו המיוחד של עם ישראל הוא היכולת לשלוט בטבע. להכניס קדושה לטבע.
הכוח המיוחד הזה מתבטא באופנים שונים, בין היתר בכוחו של בית דין לחדש חודשים ולעבר שנים.
בית דין יכול לעמוד על הדיוק העדין מתי מתחיל חודש ומתי צריכים לעבר את השנה.
הכוח הזה הוא התערבות בטבע.
חשבו על כך, בית דין קבע שיש עוד חודש בשנה וברגע זה השנה הופכת להיות מעוברת.
מה קורה אם בית הדין טעה?
המציאות משתנה לפי בית הדין.
מקרה כזה קרה בזמן רבן גמליאל. החודש היה חודש תשרי וההכרעה מתי יחול ראש חודש השפיעה על הימים בהם יחולו החגים בחודש זה, ראש השנה, יום כיפור וסוכות.
לפי התאריך שקבע רבן גמליאל את תחילת החודש יצא יום כיפור ביום מסוים ואילו לפי חשבונו של רבי יהושע חל יום כיפור ביום אחר.
רבן גמליאל שהיה המנהיג הרוחני באותו דור ציווה על רבי יהושע לבוא אליו ליבנה, עם מקלו ומעותיו ביום בו יוצא יום כיפור לפי חשבונו של רבי יהושע.
כך למעשה יצא שרבי יהושע יחלל את יום כיפור לפי החשבון שלו.
מה עשה רבי יהושע?
"נטל מקלו ומעותיו בידו, והלך ליבנה אצל רבן גמליאל, ביום שחל יום הכיפורים להיות בחשבונו.
עמד רבן גמליאל ונשקו על ראשו,
ואמר לו: בוא בשלום רבי ותלמידי, רבי בחוכמה, ותלמידי שקיבלת את דברי".
מה קרה כאן בעצם?
נגד כל ההיגיון, רבי יהושע צריך לחלל את יום כיפור.
הוא בטוח שהוא יודע מתי צריך לצאת יום כיפור ואם יבוא עם מקלו וכספו ליבנה הוא יחלל את יום הכיפורים.
אך רבן גמליאל רצה להראות לכל העם שכאשר בית דין של עם ישראל קובע משהו לאחר שבדק וחשב,
גם אם הוא טעה- ה' ישנה את המציאות לפי קביעת בית הדין.
את זה ידע רבי יהושע ובענווה רבה שמע בקול רבן גמליאל.
ה' למעשה נותן לנו לקבוע כללים בתוך העולם שלו, בתוך הטבע.
התכונה המיוחדת הזאת של נגיעת טבע בלמעלה מהטבע מתבטאת באופן דומה בפרשתנו ובפרשה הקודמת.
בפרשות אלו ה' מקנה לעם ישראל את היכולת לבנות משכן, בית להשראת שכינתו של ה'.
הוא מלמד אותנו כיצד לבנות כלים, בגדים,