שאלה
[מתוך עלון באהבה ובאמונה, הרב אייל ורד]
"חדש עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה, לששון ולשמחה... [בשנת העיבור מוסיפין ולכפרת פשע]"'
כך נכתב בסידורים, בסדר תפילת מוסף של ראש חודש. בשנה המעוברת יש המוסיפים את המילים הללו - ולכפרת פשע.
מדוע? הטעם על פי פשט הוא, שבמקרה שעיבור השנה אינו מוצדק, אזי יוצא שעל פי הוראת בית דין - עם ישראל יאכלו בזמן שהיה ראוי להיות בו פסח - חמץ.
לכן כנגד פר העלם דבר של ציבור, נוספו להן המילים - [ולכפרת פשע]...
אך אולי יש טעם נוסף.
הרבה אני חושב על חודש אדר הראשון. איך זה להיות תחת הכותרת '[כמעט]'. כמעט פורים, וכמעט שושן פורים, ואילו לא הייתה שנה מעוברת כבר היינו לקראת פסח.
חודש שלם עובר, ומה שחושבים עליו זה שאם הוא לא היה כבר היינו כבר במקום אחר.
משהו כמו "יש לך פוטנציאל רק חבל שאתה לא מממש אותו".
חודש שלם החוסה בצילו של אחיו השני, קצת כמו תאומים זהים, שהאח האחד הוא גם המוצלח, והאח השני קצת פחות, וכל הזמן מתבלבלים בינו לבין אחיו - אה, [אתה לא הוא... סליחה, טעות, תמסור לו ד"ש].
איך זה להיות כמעט, איך זה להיות אדר ראשון?
אולי, אולי על היחס הזה שלנו לחודש הזה אנו צריכים לבקש מהקדוש ברוך הוא את הבקשה לכפרת פשע.
כפרה היא ניקוי, אבל גם [כיסוי], כמו הכפורת שעל ארון העדות.
והכפורת הזו מסתירה לנו את השפע, והופכת אותנו קצת לפושעים, פושעים במובן של בגידה בייעוד, כמו לפשוע בשמירה, מהלכות שומרים.
אנו זקוקים לכפרה על הכיסוי שכיסינו בו את השפע הקיים ועומד בחודש אדר הראשון כשלעצמו, על כך שלקחנו שפע והפכנו אותו לפשע כי כפרנו מבית ומחוץ בכפור של השוואה לאחיו השמח והמבדח - אדר השני.
קשה להיות בצל. בצל של חודש כל כך שמח כמו אדר השני. נדמה שכל השפע והכשרונות נמצאים רק שם.
אך כשאנו מברכים את החודש, מתחילת שנה מתחילים להתאמן, הנה מגיע חודש אדר הראשון ויש בו שפע מיוחד שאסור שנפספס, [הכנה יותר מעמיקה לפורים], זמן משמעותי של התכנסות והמתנה, יכולת להריח את ימי הפורים מבלי להיות בהם עדיין, יכולת להודות על חודש נוסף שפתאום נולד לנו...
[ברוך הבא אדר הראשון]!
ברוכים הבאים כל אלו החוסים בצילם של אחים, הורים, בוסים, טובים ומוכשרים מהם.
זה הזמן שלכם, לבדוק פנימה מה מופיע בכם, מה שלכם, מה השפע המיוחד הזורם דרככם, המקו