שחיקה בהדרכה

לק"י

שלום לך,
ראשית, ברכות על העול שאת נושאת על כתפיך בהדרכה.
זו בהחלט משימה לא קלה, ואולי זה גם קשור בשאלה, אבל זה שלקחת את זה על עצמך מעיד עליך המון (וגם על מי שלוקח תפקיד חינוכי בתנועה במסגרות העשיה וההגשמה).
אני בטוח שאת, כמו החניכים והחניכות בסניף, גם כן צומחת מתוך מה שאת מקבלת בסניף.
כן, את באה כמדריכה לתת אבל ברור לי שאת גם יודעת שאת מקבלת.
הצמיחה שאת חווה לפעמים מעמידה אותך במקום אחר, ולכן לא בטוח שהמוזה שיש לך הלגיע לסניף דומה לזו שבעבר (וזה גם כן קשור בחבר´ה ובאווירה בסניף).
אז איך חוזרים להתלהבות? הרי השבט חשוב לך!
בשביל לענות על זה, צריך גם להבין את הסיפור עם החניכה, שברור שהקשר איתה גם כן משפיע עליך ועל החשק שלך.
עצם זה שאתן שתי מדריכות, שכנראה גם שונות במידה מסוימת, הוא יתרון עצום בשביל השבט.
יש להן שתי מדיכות שמהוות דוגמא אישית.
בטבע, לא תמיד אנחנו מרגישים מחוברים וקשורים לאנשים מסוימים כמו אחרים, כי כל אחד נמצא במעגל אחר.
זה שיש להן שתי מדריכות אומר שאפשר להתחבר לכל אחת מכן בצורה אחרת. הקשר של כל אחת מכן שונה מאשר השניה.
בכל זאת, את רוצה שהחניכה הזו גם כן תאהב אותך, אז צריך למצוא איפה המעגלים האישיים שלך נפגשים ובכך לחזק את הקשר, ולא מתו ציפייה שזה יהיה כמו עם האחרת.
אני חושב שעצם ההבנה שיש קשרים שונים, גם אם הקשר לא יתחזק, יתן לך להבין את ההכלה שיש קשרים שונים וזה כשלעצמו אולי יהפוך את האווירה ליותר טובה.
כשאין משהו שחוסם את האווירה אולי זה יחזיר את החשק וההתלהבות.
בנוסף, אולי תרצו להסתכל אחורה מה עשיתן עד עכשיו, קצת לרוות נחת (ולא בקטע של גאווה) יתן לך כח להמשיך, ויותר מזה לחשוב על מתודות חדשות ומגוונות ובכך קצת לרענן לכן את הרוח שבמפרשי ההדרכה.
יש עוד כמה וכמה עצות, אבל אני חושב שזו התחלה טובה ואם תרצי עוד עצות בנושא זה או אחר, את מוזמנת לפנות בשמחה.
הרבה הצלחה,
נתנאל
netanelweil@gmail.com