איך לומדים להתנצל ולסיים ריב?

שלום לך!

כל הכבוד לך על השיתוף במה שאת עוברת, זה לא ברור מאליו,לשנות ולשפר את המצב.
את מעלה כאן קושי שהוא אנושי, שאנשים רבים חווים. לא תמיד אנחנו מודעים לזה כי זה קושי שבד"כ אנחנו חווים בנינו לבין עצמנו. אז שוב, כל הכבוד לך שאת לא משלימה עם המצב אלא רוצה לשנות או לפחות לנסות לתקן כמה שאפשר.



כמו שכתבתי, הקושי, הוא קושי שקיים אצל רובנו וכמו שאמרת הרבה פעמים אנשים עושים טעויות ואיכשהו קל לנו לזכור להם את הטעויות האלו. זה נכון גם לגבינו, הרבה פעמים אנחנו זוכרים חוויות לא טובות מהעבר, שהעליבו אותנו, קראו לנו בשמות גנאי או סתם מריבות עם חברים. גם אם אנחנו לא כועסים ואפילו כבר לא פגועים, זה עדיין "יושב עלינו" ומטריד אותנו. זה מה שלדעתי גורם לכך שקשה לנו לשכוח, או כמו שאמרת, לחזור בנו.



אני מקווה שזה עוזר לך להבין שזה נורמלי ואני מקווה שאת לא מבקרת את עצמך יותר מידי בנושא הזה או כועסת על עצמך!. ויתר על כך, כתבת שאת מתחרטת על זה וידוע כי חלק מתהליך חזרה בתשובה זה "חרטה". נראה שאת רוצה באמת לעבור כאן איזה שהוא תהליך, אז עצם החרטה שאת מרגישה זה כבר דבר טוב וחלק מהדרך לפתרון. אני מבינה ממך שאת מודעת לכך שזה פוגע בך ובאחרים, את מודעת לכל מה שאת מפסידה ואת הרי רוצה לנסות לשנות.



[אז למה קשה לנו להודות?] בד''כ אנחנו מרגישים שזה מוריד מהערך שלנו, אולי פוגע באגו שלנו שנודה בטעות. אך ההפך הוא הנכון!! דווקא אנשים מעריכים אנשים שמודים בטעות שלהם, המבקשים סליחה. נסי אולי להזכר באיזה מקרה שפגעו בך וביקשו סליחה, איך הרגשת? מה זה עשה לך?



בספר ויקרא אנחנו נפגשים עם 2 מצוות "לא תעשה" שמאוד קשורות לנושא הזה.
1. לא תקום. – האיסור לנקום גם אם חברך עשה לך משהו שלילי.
2. לא תיטור – אדם שזוכר, אדם המזכיר לחברו דבר שעשה לו, עובר על האיסור הזה.
המקור לכך בפרק י"ט פסוק י"ח.

"לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אֲנִי ה''.
בואי ננסה דרך התבוננות בפסוק הזה להבין את האיסור הזה, יש סיבה משמעותית למה הוא מוזכר בתורה וכיצד התורה מלמדת אותנו לנהוג. דרך הפסוק אנחנו יכולות לקבל הדרכה כיצד עלינו לנהוג ואיך אפשר לעבוד על הקושי הנ"ל.



אנחנו נתייחס ל"לא תטור". מה זה לנטור? את הבאת דוגמא שבגלל שקשה לך לחזור בך ולהודות בטעויות, זה מגיע למצב שאת יכולה לא לדבר עם חברה שלך ולמשוך את הריב או המקרה לזמן רב. עוד דוגמא שיכולה להמחיש את הנושא זה שנערה כלשהי ביקשה עזרה מחברה והיא לא עזרה לה, אך לאחר זמן מה, שהחברה ביקשה עזרה, אותה נערה לא רצתה לעזור כי היא זכרה את הפעם ההיא שהחברה הזו לא עזרה לה. ואפילו יותר חמור, גם אם אותה נערה עזרה אבל אמרה, אני עוזרת לך לעומתך,שאת לא עזרת לי, עדיין היא עברה על האיסור. ועוד, גם אם אני רק חושבת את זה בלב, זה גם אסור. (ואפילו זה פוגע בי גם, עדיין אני זוכרת ולא סולחת).



אז מה עושים?
קודם כל, לפני הכל, הייתי מבררת עם עצמי, למה קשה לי לחזור בי, על מה זה יושב.. מה גורם לזה איך אפשר להבין מאיפה זה נובע? את לא צריכה לברר לבד, אני הייתי מתייעצת עם קרוב משפחה, מחנכת או מדריכה שאת מרגישה בנוח לדבר איתה. לעיתים אנשים שמכירים אותנו יכולים לעזור לנו להסתכל באופן חיצוני על המצב ולברר את העניינים. אם בע''ה תצליחי להבין למה קשה לך להודות על טעויות זה יהיה עוד שלב בתהליך עד לתוצאה שאת רוצה להגיע אליה.



בחזרה לפסוק שהזכרנו למעלה, בהמשך הפסוק נאמר "ואהבת לרעך כמוך".
זה נותן לנו עוד צד למחשבה. לחשוב על איך היית מרגישה אם זה היה קורה לך, אם חברה פתאום הייתה מתנתקת ממך חודש או חודשיים? בלי להסביר או לומר מה קרה? לא היית רוצה לדעת מה קרה, לא היית מתבאסת שפתאום קשר התנתק בגלל טעות? מה היית רוצה שהיא תעשה?. דרך זה את יכולה להבין איך את יכולה להתמודד, זה יכול לתת לך רעיונות.



ועוד משהו קטן שאת יכולה לקחת כדבר מעשי ולנסות ולבחון איך את מתנהלת. את יכולה להתחיל מהדברים הקטנים. בפעם הבאה שתוך כדי איזה מקרה, שאת מרגישה שטעית, אולי איזה וויכוח מול בן משפחה או חברה, תנסי אז לעצור וכבר שם לבקש סליחה. אולי זה יעזור להמנע מאיזה מקרה שיתגלגל למצב שתיארת, כמו ניתוק קשר עם חברה.


מקווה שעזרתי לך קצת לבחון את הנושא ולחשוב על מה אפשר לעשות. אם יש לך שאלה על מה שכתבתי, את יכולה בשמחה לשלוח לי עוד ואשמח לנסות לעזור.


שיהיה לך המון בהצלחה, תזכרי שאת כבר בדרך!

ספיר