שאלה
ביום חמישי בלילה בעיירה היהודית הגיע אברך צעיר אחד מחברי בית הכנסת אל חדר הלימוד של רב הקהילה ודפק חזק ובקצב מהיר על דלת הכניסה.
הרב עזב את ספר הלימוד באמצע הסוגיה ופתח את הדלת "שלום לך! אתה נראה לא טוב כל כך, תרצה לשתות משהו? אולי תה?".
האיש קרא בקול "רבי, אתה חייב לעזור לי, [אני נמצא בבעיה גדולה]!".
הרב קירב כיסא למקום בו עמדו "אולי כדאי שתשב ותנוח, ואחרי שתירגע תספר לי הכול?".
האיש התיישב על הכיסא, האט את קצב הנשימה והתחיל לספר את סיפורו:
"חזרתי עכשיו מכיסוח הדשא של הבית, ופתאום גיליתי ש[האופניים שלי שנמצאות תמיד קשורות בחצר נעלמו]!".
"שאלת את אשתך? אולי היא הזיזה אותם מסיבה כלשהי?".
"שאלתי, והיא אמרה שלא. היא הייתה בבית רוב היום כי היא ברוך השם בחודש ה9 להריון הראשון שלנו, ומשתדלת לא לצאת כשלא עובדת בתקופה הזאת".
"ואתה צריך את האופניים בדחיפות?" שאל הרב.
"האופניים הם כלי התחבורה שלי וכלי העבודה שלי, ובעצם – [כל הפרנסה שלי תלויה בהם]!".
"אתה חושד במישהו מהקהילה שלנו?" שאל הרב.
"[חס וחלילה]! כולם יהודים כשרים", קרא האיש, "העניין הוא שכמעט לכולם יש אופניים חדשים יותר, צבעוניים יותר ובסוגים הרבה יותר טובים משלי, והם כלל לא משתמשים בהם לשם פרנסה.
למה הגנב החליט לגנוב [דווקא את האופניים שלי]?".
"אני אתן לך עצה," אמר הרב, ."מחרתיים נקרא בשבת את [פרשת יתרו].
ב[עשרת הדיברות] תעמוד עם הפנים מול הקהל, וכשיגיעו ל"[לא תגנוב]" – תבדוק בקהל אם יש בן אדם אחד שמסמיק - ואז תדע אצל מי כדאי לחפש את האופניים".
האיש הודה לרב ויצא לדרכו, וביום ראשון בבוקר לאחר תפילת שחרית הגיע אל הרב וחיוך של אושר על פניו.
"באתי להגיד תודה רבה לרב על העצה הטובה – הרב הציל את חיי!".
"מצאת את האופניים בעזרת מה שיעצתי לך?" התעניין הרב.
"לא בדיוק, בקריאת עשרת הדיברות עמדתי מול הקהל וסרקתי את כל המבטים אבל אף אחד לא הסמיק.
לא התייאשתי והמשכתי להביט בקהל, וכשהגיעו ל"[לא תחמוד]" ראיתי ממול את השכן שלי, ונזכרתי שבעבר נתתי לו מפתח נוסף לפתיחת מנעול האופניים, ושגם בשבוע שעבר ביקשתי ממנו לקחת את האופניים למוסך בקרוב...".
***
[מגיל הגן של דודו] למדנו מהם עשרת הדיברות.
בחלק מבתי הספר היו גם פוסטרים וציורים כדי שנלמד אותם ב