שאל את הרב

חוסר חשיבות של האמונה

הרב יובל שרלו הרב יובל שרלו 25/01/16 21:08 טו בשבט התשעו

שאלה

כבוד הרב שלום,

שמי חן עושה שירות לאומי ומתקשה להבין למה אני מתקשה...

פעם החיבור לאלוקים היה כל כך ברור, ברגע שאתה מאמין בה' אתה רוצה להתקרב אליו (אני חוזרת בתשובה), אבל כרגע המצב שונה.

הגעתי למצב שאני כן מאמינה בו והכל אמור להיות טוב ויפה- לא קשה לי מדי עם שמירת מצוות ואם ארצה אוכל לעשות הכל... אבל אני לא מרגישה צורך להתקרב.

זה אבסורד, מאמינה בו ולא רוצה אותו. אני כן מרגישה את הנוכחות שלו איתי- אבל לא מרגישה צורך. אני עוד מתפללת כל יום אבל יש לי קושי עם שמירת שבת בגלל המצב. מוותרת לעצמי בקלות כי בסך הכל אני לא באמת רוצה...

איך לחזור לרצות להיות בקשר איתו?

תשובה

שלום חן,

את מתבגרת.
מה שהיה מתאים כשהיית צעירה יותר – לא מתאים יותר.
זה נכון בכל תחום.
זה נכון בתחום האהבה – אהבה ילדותית ומתמכרת אינה מתאימה עוד לגיל שאת מגיעה אליו. גם כך האמונה; באהבה יש עליות ומורדות, ריחוק וקירבה – כך גם באמונה. הרבה כתבתי על כך כאן: http://ypt.co.il/beit-hamidrash/view.asp?id=6176, ועוד יותר בסיום ספרי על שיר השירים "אחריך נרוצה".
ואת הגעת אפוא לגיל שצריך לבנות שפת אמונה אחרת. בוגרת יותר. משמעותית יותר. מכירה בכך שיש חיבור ויש ריחוק; יש אור המקיף ויש אור פנימי; יש צדדים מעשיים לאהבה ולאמונה ויש צדדים רוחניים פנימיים בה.
ובשעה של ריחוק – יש אורחות התנהגות של התרחקות. על המסגרת – שומרים; מתפתחים בתחומים נפשיים – אחרים; מכריעים כי ממשיכים לחפש את הדרך המתחדשת לפגוש את הקב"ה; בוחנים את עצמנו פנימה ומבררים מה חסר לנו באמת, ועוברים משפת אמונה ילדותית לשפה בוגרת.
זה הכיוון העקרוני. ואם תרצי להמשיך בכך – אשמח.

כל טוב ויישר כוח על הצעד הראשון שאת כבר עושה בעצם העובדה שאת נכנסת לסוגיה מרתקת זו...

כתבות נוספות