פרידה מאנשים קרובים

שלום נעמה,

השאלות שלך מאוד טובות ונכנסות אל תוך הלב. מבינה אותך לגמרי. גם אני אהבתי מאוד את סבא שלי והיה לי קשה להפרד ממנו. טוב שאת שואלת ולא נשארת עם כל זה לבד.

נכון, זה קורה לכל אחד. אין מי שלא יעזוב את העולם הזה בבוא היום שה´ קבע לו. אבל אנחנו מתחברים לאנשים במשך החיים שלנו, יוצרים איתם קשרים, בונים אהבה, עוברים געגועים. ובגלל שאנחנו לא כסא או ספסל, כשקורה משהו עצוב זה כואב לנו, כי זה חלק מיסוד בריא של חיים. וכשחס וחלילה, לא עלינו נפטר לנו מישהו קרוב צריך לתת לכאב ולתהליך של האבל את הזמן שלו. לתת לעצמנו להיות במקום הזה, לקבל את עצמנו ככה, להכיל את הדמעות, להיות מוצפים בגעגועים וגם להקשיב לעצמנו בפנים לשאלות באמונה והנהגת ה´.

אלוקים בוחר את הנשמות שהוא רוצה להביא לעולם הזה, מסמן אותן בשמים, ומוריד אותן בלבוש של גוף לעולם. לכל נשמה שמחוברת לגוף הזה יש תפקיד, יש משימה מוגדרת שהיא אמורה למלא בזמן קצוב.
כשהתפקיד של האדם הזה הושלם אלוקים מחליט להחזיר את הנשמה למחיצתו.

כל תוכנית חיים של כל אחד מאיתנו מדוייקת לגמרי, ה´ מתכנן אותה בכל פרט וגם הזמן של הפרדות הנשמה מהגוף.

החיים שלנו בעולם הזה קצובים בזמן. למה?

יש הרבה סיבות אבל אני רוצה שנתמקד באחת. אם היינו חיים לנצח אף פעם לא היינו עושים מה שחשוב. תמיד היינו דוחים דברים, לא בודקים איך אנחנו נראים מבפנים ולא מנסים להתקדם בכלל. החיים שקצובים בזמן מחייבים אותנו להאסף, להתבונן, לברר את הרצון, להבין שההחלטות שלנו חשובות ושאי אפשר להחליף אותן כמו גרביים.
ולגבי השאלה השניה: במצבים של קושי ולחץ לפעמים קשה לנו להגיב באמת איך שהיינו רוצים. לכן צריך לדעת לעשות הפרדה. איך? להגיד לעצמך: נכון שאיך שהגבתי בפעם האחרונה שראיתי את סבא מכאיבה לי מאוד. נכון שכשאני מסתכלת אחורה לא הייתי רוצה שככה זה יהיה. אבל הייתי בצער גדול, הלב שלי היה שבור והיה לי קשה להיות שם בכלל.
לכן קודם כל תסלחי את לעצמך ותקבלי את מה שקרה.

אחרי שעשית את החלק הזה, מגיע השלב הבא. איך אפשר לנסות לתקן?

מציעה כמה אפשרויות, תבחרי מה שנראה לך.
1.ללכת לקבר של סבא ולדבר איתו. לספר לו מה את מרגישה ולבקש סליחה. סליחה שלא מספיק התייחסת בפעם אחרונה שנפגשתם, כי היית שקועה בסבל שלו ובצער של ההִפָּרְדוּת. תספרי לו גם כמה את אוהבת ומתגעגעת. ואם את בוכה תני לזה להיות. תני לעצמך להרגיש. סבא בטוח סולח לך הוא יודע שגם ההתרחקות הזאת ממנו היא סוג של אהבה.

2.אני מציעה לך גם לדבר עם ה´. להגיד לו תודה שנתן לך כזה סבא. תודה על הקשר הטוב שהיה לכם. את יכולה להזכר ברגעים טובים שה´ נתן לך להיות עם סבא, על ימים של אור וחיוכים ושיתוף ושיחות קסומות מלב אל לב. דברים שרק את יודעת. ואחר כך לספר לו מה את מרגישה עכשיו ושאת כל כך רוצה לבקש סליחה ולתקן.

3.להמשיך להיות מחוברת לטוב שסבא השאיר בעולם. אנחנו יכולים להעלות את הנשמות של האנשים שאנחנו אוהבים עוד יותר גבוה בשמים דרך שימור של המעשים הטובים והדעת שקבלנו מהם בעולם הזה. יש מצוה מיוחדת שמזכירה לך את סבא? תפילה או שיר? אולי כדאי לקבל על עצמך להקפיד על משהו אחד קטן וככה לזכור את סבא יותר בחי היומיום וגם לתרגם את האהבה הזאת למעשים שילוו את סבא בשמים.

ועוד דבר, ממש חשוב שתדעי שסבא רוצה שלא תשארי בצער אלא תחליטי שאת הולכת ומתחזקת ולא שוקעת, הוא רוצה שתחיי בטוב. זה ישמח אותו ממש שיש כאן בעולם הזה מישהי שמתגעגעת ויודעת שאלוקים עושה רק טוב, גם כשקשה לראות אותו.



מקוה שקצת עזרתי.
אם לא מוזמנת לשאול שוב.

נועה, חברים מקשיבים