עלייה להר הבית

שלום

א. ישנו איסור 'ועשית ככל אשר יורוך', וכן מורים רוב גדולי ישראל והרה"ר. ישנו ספק דאורייתא נוסף, שמא המדידות אינן נכונות.
הכותל מוחזק בידי ישראל בדורות כולם כמקום שנהגו כולם בכניסה, על כל רבניהם מכל העדות, ולכן יש לו חזקת היתר. וכפי שכתב הרשב"א שסברת כוחו של מנהג הוא מצד מה שלא מחו הגדולים וממילא ניחא להם.

ב. ישנו איסור. וגם לו לא היה איסור, מותר לבי"ד שבכל דור לגדור פרצות כפי דעתם, ובייחוד במקום בו אם תותר כניסה יכשלו רבים חילונים בודאי כרת דאורייתא בכניסה לכיפת הסלע.

ג. ישנו תוקף אמוני, מצד זה שאיננו במדריגה לבנות המקדש כעת, אין ברורה לאומה זהותה האלוקית דיו ובמצד כזה בניית מקדש תוביל לחורבן זהות ולעיכוב הגאולה, הלא כולם יריבו עם כולם על מעמד הנשים והתנועה הרפורמית בהר, על טבעונות הכהנים ואיור שחיטה וכו' שאר הבילבולים בהם אנו עסוקים עדיין. אנו עדיין לומדים ללכת, ואין מקום להכנס למרוץ הקודש שבמקדש.
לא עולים להר אם לא בונים בו בית. כך שמו- הר הבית. אין מקום להסתובב בו ולטייל, אלא לשמור בחזקת ישראל אך ללא כניסה.

ד. אין קשר בין הדברים. עליה לארץ היא מצווה, ליישב אותה. בלי קשר למצוות או רמה רוחנית. אך עליה להר אינה ליישב אותו אלא להיפך, לא לשבת בו אלא לבנות בו מקדש. מקדש הוא רק זהות. ואם לא ברורה הזהות, אין כל טעם במקדש וממילא בעליה להר.
כמובן לצבא יש עניין להיות שם כפי מה שנצרך מצד כיבוש א"י, אך לא להסתובב בהר כאזרחים.

כל טוב