שאלה
שלום לכם,
אני בחורה חילונית ולאחורנה התחלתי להתפלל ותמיד ידעתי שיש בורא עולם למרות שגדלתח בבית אתאיסטי. מאורעות חיי גרמו לכך שרציתי לשים קץ לחיי לא פעם אך בגלל האמונה החזקה שלי ו המודעות לכך שיש בורא עולם מנעה ממני לעשות זאת- אסור להתאבד בדת שלנו כי השם מחליט מתי נסיים את תפקידנו כאן בדיוק מתי שהוא מחליט לשלוח אותנו לכאן. אך אמרו לי בכל זאת, למרות כל הסבל שעברתי ה' לא יסלח לי אם אשים קץ לחיי? אני משתדלת לעשות מעשים טובים לפי היכולות שלי גם כי זה עוזר למצבי הנפשי וגם כי אני יודעת שה' זוכר את זה. האם נשמתי האבודה תחזור בכל זאת לעולם החומרי במסגרת חיים קשה יותר כמו שאומרים ולא יהיה לה מקום בעולם הבא? האם יש משהו שאוכל לעשות או לומר תפילה שה' יגאל אותי מיסוריי וישלח לי את מלאך המוות? בברכה...
תשובה
בס"ד
שלום רב,
אסור להתאבד אבל אנחנו לא מסתפקים בכך. אנו רוצים להיות במצב שבו לא נרצה כלל להתאבד.
בורא עולם ברא אותנו כדי להיטיב, לא כדי לייסר.
אני לא מזלזל בייסורים, אני לא מקל ראש בכאב ובמצוקה - אני מכיר ויודע שיש בעולמנו ייסורים קשים מנשוא.
אבל אני מאמין שהייסורים מכוונים כדי לפעול תיקון בעולם. כל הרוע שיש כאן הוא כוח שמטרתו להוציא את הטוב, את היותר טוב האפשרי בכל הנסיבות.
לכן אינני יכול להסתפק בקביעה שאסור לך להתאבד.
חשוב לי לומר באופן ברור שאנו מצווים למצוא כל דרך להביא לעצמנו אהבת חיים ושמחת חיים.
יש מסגרות טיפוליות מגוונות, יש ארגוני מתנדבים רבים, יש המון אנשים טובים שיהיו מוכנים לפעול לעזרתך, האם מיצית את כל האפשרויות?
בלב כבד ובקושי רב אני יכול להשיב לשאלתך האחרונה שמותר להתפלל אל ד' כדי להיגאל מייסורים, אני רוצה להאמין שיש דרכים אחרות, דרכים של חיים בהם תגאלי מייסוריך.
באשר לנשמתך - היא לא אבודה. הנשמה היא החלק הכי רוחני בתוכנו: "נשמה שנתת בי טהורה היא". נשמתך מלווה 'מלמעלה' את ייסורי הנפש שלך - ממנה את שואבת את הכוח להתגבר, אני מברך אותך שתמצאי חיבור מלא יותר לנשמתך ותדעי לשאוב ממנה יותר אופטימיות ויותר אמונה בטוב שיכול למלא את עולמך.
זכרי בבקשה, ד' מאיר לארץ ולדרים עליה ברחמים.