מדוע לא לשכנע גויים להמיר דתם ליהדות?

בס"ד
שלום רב,
איננו מגיירים את הגויים אבל אנחנו וודאי מצפים שהם יעברו מאמונת שקר לאמונת אמת. על כך אנחנו מתפללים בכל יום: "והיה ד' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ד' אחד ושמו אחד".
אנחנו שמחים כשיש גויים שמכירים במלכות ד' ובאמת תורתו, אין צורך להתגייר לשם כך.
גויים כאלה שגרים בארץ נקראים "גר תושב"(1).
כשהם גרים בחו"ל הם נקראים "חסידי אומות העולם"(2). לאחר מותם יש להם חלק לעולם הבא.
הסיבה לכך שאיננו מבקשים שכל הגויים יתגיירו מפני שיהדות איננה דת כמו הדתות האחרות. היהדות היא תופעה עולמית שאין כדוגמתה (למיטב ידיעתי): חיבור מלא של עם ודת.
באופן טבעי אדם נולד לעם שלו, לא משנה באיזו עמדה רוחנית הוא מחזיק – הוא נשאר בעמו. בכל העולם, השייכות לעם אינה קשורה לדת. יכולים באותו עם להיות אנשים מדתות שונות: יש ערבים נוצרים וערבים מוסלמים, מפני שהשייכות לעם היא מתוך לידה. כך גם המרת דת לא מוציאה אדם מהעם שלו: אם תורכי מתנצר הוא נשאר תורכי, אם גרמני מתאסלם הוא נשאר גרמני. בדתות אחרות הדבר מובן מאליו מפני שאלו דתות גדולות שמקיפות בני לאומים רבים: באסלם יש ערבים, איראנים, תורכים, הודים, פקיסטנים... בנצרות יש איטלקים, ספרדים, צרפתים, יוונים, ערבים...
היהדות פועלת נגד הטבע. היהדות מאחדת עם ודת ולא מסכימה להפריד ביניהם. לכן כל מי שמתגייר לא נשאר בעם הקודם שלו – הגיור אינו רק שינוי דת הוא גם 'שינוי עם': אם תורכי מתגייר אנו אומרים לו: "אחינו אתה - בא לארץ ישראל לגור אתנו".
ההסבר לכך הוא שהתורה והעם הם שני צדדים של אחדות אחת. הקב"ה בחר באברהם ובזרעו ונתן להם תורה, רק עם ישראל נועד לקיים את התורה. לכן מי שמתגייר מצטרף לעם ישראל, אנחנו מסכימים לזאת אבל לא מעודדים זאת. יש בעולמו של הקב"ה מקום לגויים כגויים.
"אתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" אומר ד' לישראל לפני מעמד הר סיני. התפקיד שלנו להביא את האמונה לכל העולם. כמו שבתוך עם ישראל יש כהנים שעובדים במקדש בשליחות של כל העם, כך עם ישראל הם מעין "כהנים" של כל בני האדם.
אנחנו מצווים להפיץ את האמונה באחדות ד' ובאמת התורה על ידי דוגמה אישית. אנחנו נקיים בארץ ישראל מדינת מופת מוסרית, ערכית ואמונית, וכל העולם יאמר לעצמו – אלו הכהנים שלנו, וממילא יתקרבו אל ד' ואל תורתו מתוך מעמדם כגויים.
כך מתאר ישעיהו (פרק ב; ב - ד): "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא, מִגְּבָעוֹת; וְנָהֲרוּ אֵלָיו, כָּל-הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְהוָה אֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו: כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם. וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם, וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים; וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת*לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.
(1) גר תושב = גוי שקיבל עליו שבע מצוות בני נח מחמת ציווי התורה בפני שלושה חברים. "ולמה נקרא שמו גר תושב, לפי שמותר לנו להושיבו בינינו בארץ ישראל".
(2) חסיד אמות העולם = כל המקבל שבע מצוות, ונזהר לעשותן - הרי זה מחסידי אומות העולם, ויש לו חלק לעולם הבא. והוא שיקבל אותן ויעשה אותן, מפני שציווה בהן הקדוש ברוך הוא בתורה, והודיענו על ידי משה רבנו, שבני נח מקודם נצטוו בהן.