ביקורתך על דברי הרב רא''ם

שלום

בכל נושא, רב צריך ללמד ולחנך יחד עם המחאה שלו על עוולות. ולא לפרסם ברבים שיש להוציא מהישיבות תלמידים שעלולים לרדת מהפסים בגלל טעות.

גם אם יהיה תלמיד שח"ו ילמד תנ"ך באופן שהזכרת, או שיחשוב שיש מקום לגיור המורד במלכות ובדעתם של גדולי ישראל, עדיין אין לגרשו מהישיבה בתחילת דעתו אלא להשקיע בחינוכו ובשינוי עמדתו הטועה.
בדיוק עבור זה יש תורה, רבנים, ובית מדרש- להוציא האמת לאורה בהקשבה של התלמיד לרבותיו בענווה ויראה, ובהבנה של דבריהם עד שתשתנה דעתו והיה לאיש אחר.
רק אם הכל נוסה, והוא עומד בדעותיו הרעות, אזי אין ברירה ויש להרחיקו כדי שלא ישפיע. וגם אז, לעמוד עימו בקשר ולא ידח ממנו נידח.

בכל נושא, צריך לדבר אמת בקול רם. לומר את דעת התורה כפי שהרב מבין אותה. למתוח ביקורת על מגמות שליליות, ולעמוד מולן. להתריע בפה מלא אם הן פסולות ולא לגיטימיות, ולנסות למנוע את השרשתן בציבור.
אולם העמידה על האמת אין פירושה גירוש תלמידים מישיבה, אלא ויכוח נוקב וקשה במרחב הציבורי.
שתי הקצוות רעות- מניעת דיון נוקב הוא היפך התורה הנקנית באש המחלוקת עוד מימות התנאים. ומאידך מחלוקת המגרשת תלמידים שלא הבינו כל צרכם מביהמ"ד גם זו אינה דרכה של תורה, שאמרו חז"ל שישנה רב לתלמידו מאה פעמים, ולא הקפדן מלמד, דהיינו שאין לדחוק רגלי התלמיד מהישיבה אלא לגרום לו להשאר ולברר את האמת בשיא רומה וטהרתה הביקורתית.

המילה ´להכיל´ היא טעות. איננו פוסטמודרנים או גויים עם תזות של ´נרטיבים´. יש אמת בעולם, והיא מעבר אחד של הנהר בו עומד איתנו אברהם אבינו. לכן לא מכילים שום שקר, ולא נותנים לגיטימציה לדעות איומות של אנרכיה או לדעות של לימוד מקרא באופן שטחי וגיור שלא ע"פ ההלכה. אלא מתווכחים עם הדעות הללו, כדי להוציא אמת לאמיתה ולמנוע מקום של דעות אלו בציבור. אך סילוק תלמיד לא קשור לכך.

התופעה הנוכחית האיומה של ריקוד עם תמונת תינוק ודקירתה, היא שוליים שבשוליים. אין לה קשר לרוב מוחלט של הציונות הדתית על חלקיה, ומי שמבקשים בדק בית מכל הציבור הנם מוציאי שם רע.
הציבור הציוני דתי הוא ממלכתי, מכבד את המדינה, אוהב את הצבא, ומחובר לרבנים חשובים שמדריכים אותו היטב בלי רעש. המעשה של הנוער השולי שרקד כך בצורה נוראה, הוא מעשה שאינו מייצג דבר בנו.
וכי יש בכלל הו"א שמישהו תומך בדבר הזה אצלינו?

לא שוחחתי עם רבך, כפי שהוא לא נהג בעבר לשוחח איתי לפני שמתח ביקורת על עמדותי. ובצדק הוא נהג כך.
איננו בויכוח אישי והנושא אינו ישיבת עתניאל, אלא המרחב הציבורי ודרכה של תורה בסוגיות עקרוניות.
לו רבך היה מדבר בישיבתכם בלבד, יתכן שהיו מבינים שלא התכוון למה שאמר כפשוטו.
אך ברגע שבישיבתך בחרו להפיץ לציבור את דבריו, שאמר בבירור שתלמיד שחושב כך שילך מהישיבה, אזי יש לדעת לקבל ביקורת על ההשפעה השלילית של הדברים שנאמרו, באפשרות לתקן את האנרכיה הצעירה הקיימת.

האמת והשלום אהבו- כפשוטו, ובסדר הזה.

כל טוב