אתה רוצה לראות בלי תרגום?! - דבר תורה לעשרה בטבת

שאלה

בס"ד

[לרפואת מרינה בת פאולינה]

ב[צום עשרה בטבת] אנו מתענים על מספר דברים שאירעו ביום זה ובימים סמוכים לו:

התורה תורגמה ליוונית ב-ח' בטבת,

עזרא הסופר נפטר ב-ט' בטבת,

וב-י' בטבת החל המצור על ירושלים.

חשבתי לכתוב קצת על האסון שבתרגום התורה ליוונית. לכאורה מה רע בכך?

התורה הפכה לנפוצה יותר, היא נגישה יותר בעקבות התרגום גם לאומות העולם – [האם אנחנו 'מתקמצנים' על התורה]? מה אכפת לנו שגם הם יקראו אותה?

[הרב צבי יהודה הכהן קוק] שאל שאלה זו והסביר שהבעיה היא לא בנגישות התורה לגויים, אלא [ביחס המוטעה] לתורה:

תורה איננה ידע. תורה היא [דרך חיים].

כידוע, החיים מעורבים ומסובכים הן מבחינה מעשית והן מבחינה נפשית.

לא רק שעלינו לעשות את המעשים הנכונים, עלינו לעשותם גם [מתוך טהרת נפש וכוונה נכונה].

[האיזון הנכון והעדין] כיצד לגשת לעולם הזה, באיזו צורה ומינון, באיזו כוונה, איזון זה הוא דרך חיים שמתאימה לעם ישראל בלבד.

שלא כשאר הדתות, עם ישראל אינו מצווה לגרום לכולם ללכת בדרכו.

אין מצווה לגרום לגוי להתגייר ואין מלחמת מצווה שתפקידה להפוך את כל הגויים לשומרי תרי"ג מצוות.

אין זה תפקידם ואין זה מתאים למהותם.

ההפרדה ה'טכנית' של שפת התורה בלשון הקודש היא [סמל להפרדה] שבין ישראל והאומות.

תרגום התורה ליוונית מסמל [עירוב תרבויות בצורה שמקשה עלינו לעבוד את ה'].

ביחד עם תרגום התורה ונגישותה לאומות חדרו גם רעיונות של האומות לתוך העולם התורני שלנו.

כך [נוצר בלבול מהו קודש], כיצד יש לחנך אליו, מהם ערכי התרבות הישראליים וכו'.

אנו צמים על כך.

אנו מצטערים על כך.

אנו [כמהים] ליום בו יהיה לנו ברור איזה תרבות לצרוך, באיזה מינון ובאיזו צורה.

אנו מתגעגעים ליום שבו נדע כיצד לרתום את ערכי היופי, הפילוסופיה, הגוף והנפש בצורה מאוזנת ושלימה.

[בבניין ירושלים ננוחם]!

יהונתן, וחברים מקשיבים

yehonatanmy@gmail.com

תשובה