שאלה
10329# בספר אורות ההלכה, עמוד 321, במלאכת שוחט, כתוב בסעיף ד: "כל חיה ורמש שהם נושכים וממיתים, נהרגים בשבת אפילו אין רצים אחריו. אבל שאר מזיקים שאינם ממיתים, כגון נחש ועקרב במקומו שאינם ממיתים – אם רצים אחריו, מותר להרגם. ואם לאו – אסור להרגם, אלא אם כן דורש עליהם לפי תומו ומראה עצמו שאינו מתכון להרגם"
שאלות:
1. מדוע נאמר שעקרב אינו ממית? יש סוגי עקרבים שכן. אני לא מבין בסוגי עקרבים, ולכן שמגיע אלי עקרב יש ספק אם הוא ממית או לא. מה עושים במצב ספק שכזה שאני חושש שמדובר בחיה שממיתה אבל לא בטוח שכך הדבר?
2. לא הבנתי את סוף ההלכה: " ואם לאו – אסור להרגם, אלא אם כן דורש עליהם לפי תומו ומראה עצמו שאינו מתכון להרגם" – אשמח להסבר על "אלא אם כן..." שבמקרים אלו כן יהיה מותר להורגם לפי הבנתי. אבל לא הבנתי מה נאמר.
תשובה
בס"ד
שלום רב,
אני מציע לך ללמוד בספר שכתוב בשפה שאתה מבין יותר טוב.
כגון בקישור להלן:
http://ph.yhb.org.il/01-20-10/
ממליץ לך על הספר פניני הלכה
http://shop.yhb.org.il/