שאלה
שלום כבוד הרב,
בתחילת השנה נכנסתי להדרכה בבני עקיבא ואני קצת דוסית כזאת אז אני לא רגילה כל כך לשבת עם בן לבד ולדבר אתו ופה בבני עקיבא זה כן נצרך כי צריך להכין פעולה ולעשות שיחות על החניכים..
בהתחלה התחלתי קצת לפתח רגשות למדריך שמדריך איתי אבל מהר עצרתי את זה אבל עכשיו הרגשות עוד פעם התחילו ואני לא מצליחה לעצור אותם! במיוחד עכשיו בחופש הגדול שאנחנו כמעט כל יום נפגשים כי יש לנו פעילויות ביחד ואני באמת מנסה להפסיק עם זה ולעצור את זה אבל הוא כל כך מקסים וזה מאוד קשה. אני מרגישה שזה מאוד פוגע בי והשאלה שלי היא אם להפסיק את ההדרכה בגלל זה?
אני מאוד אוהבת את החניכים שלי והם חשובים לי אבל מאוד קשה לי להמשיך להיות לידו וגם זה גרוע לחניכים אני מאוהבת במדריך שלהם
תשובה
ב"ה,
שלום וברכה,
זו באמת בעיה,
וטוב שאת מודעת לעצמך ולא נותנת לדברים לזרום,
אי אפשר להמשיך כך,
אך כיוון שאיני מכיר האת הנפשות הפועלות, הייתי מציע לך להתיעץ עם הקומונרית ולנסות למצא פתרון.
בברכה,
דני ארגמן