אין לי חשק כבר ללמוד

שלום רב לשואל היקר.
ראשית, חשוב לי להדגיש ששאלתך נגעה ללבי, אתה נשמע ללא ספק אדם שלמד שנים רבות, והשקעת זמן רב ממרצך ומחייך, בוודאי התחושה שאף אחד לא מתעניין ברקע העשיר שלך היא תחושה לא טובה, שיכולה לגרום להרגשה כל כך לא טובה המעלה שאלה קיומית, האם כל עמלי היה לשווא? האם אף אחד לא מעריך את מה שעשיתי? איך זה יתכן?

אני רוצה לחלק את התשובה לשני חלקים: עבר ועתיד -
עבר - אתה צריך לדעת שיש ערך למה שלמדת, ערכים לא נמדדים בכסף, וגם לא בהערכה של אנשים על פי כסף או ביקוש לעבודה, ערכים נמדדים במה שהשגת, איך ששינית את עצמך, ואיך שעבדת על עצמך ועל העולם, למדת תורה למען עם ישראל, התורה היא ערך עליון וחשוב, גם אם אנשים לא מסתכלים עליו כמו שצריך.
אני מאוד מעריך אותך, ואני חושב שיש הרבה מה להעריך, יכלת לעסוק בענייני פרנסה וללמוד מקצוע, הלכת ללמוד דבר שאתה מאמין בו, ושחשבת שהוא נכון, וכל זאת למען ערכים גבוהים יותר, ערכים שהאמנת שישפרו את העולם, זה לדעתי ראוי מאוד להערכה. גם אם טעית בשיקולים שהיו לך אז, זה לא משנה, עצם זה שהעדפת ´חיי עולם´ על פני ´חיי שעה´ זה כבר לבדו ראוי להערכה.
יש מימרא שאומרת שאדם ה´תוהה על הראשונות´ מפסיד את כל השכר שהיה לו, אני בוודאי לא מבין בענייני שכר של הקב"ה, ואני בטוח שאתה לא תוהה על קיום המעשים הטובים שעשית, אבל אני יודע שהעיסוק הזה בעבר, והחשיבה כל הזמן כמה שטויות עשיתי, הוא עיסוק שלא טוב ולא בריא לך ולעתיד שלך.
אז מה כן?

עתיד - כן זה מאוד מתסכל שאין לך ביד שום תעודה שמעידה על השכלה כלשהי, ללא ספק זה מתסכל, אתה רואה חברים שלך שפנו למקצועות אחרים שעובדים ומשתכרים למחייתם סכומים כאלו ואחרים, החברים נראים לך מוצלחים יותר ממך, ועשו בחיים הרבה יותר ממך, ואילו אתה נמצא איפשהו מאחור בלי כסף למחייתך, וגם במקומות שחשבת שתמצא שם עבודה לא מצאת, וזו הרגשה לא פשוטה.

אבל, הכי חשוב וכצעד ראשון: תאמין בעצמך! אתה יכול!
נכון, זה קשה, זה לא פשוט, להתחיל עכשו התחלה חדשה, אבל בכל מקום שבו אתה נמצא אל תאבד תקווה, זה לא טוב לך, ולא טוב לכל הסובבים אותך, יש מקצוע שמתאים לך, נסה למצוא אותו!
זה יכול להיות מקצועות טכניים יותר כמו חשמלאי או שרברב, או מקצועות אקדמאים כמו מחשבים או משפטים. ישנם עבודות שבהם ניתן להתחיל בלי הכשרה, בטוח שיש משהו שהיית רוצה להיות כש´תהיה גדול´, ואני בטוח שיש לך כשרונות כלשהם, למשהו מסויים.
תאזור כוחות ונסה ללמוד מקצוע, מקצוע שיוכל לפרנס אותך בכבוד מכאן ולהבא. אתה כבר רואה שעתידך אינו בללמד תורה, לכן כדאי מאוד שתנסה לבדוק כמה שיותר מהר כיצד אתה רואה את עצמך בעתיד, מה תעשה שנה הבאה, ואיך תממש את זה, אף פעם לא מאוחר, אל תהיה מתוסכל מזה שאתה מכיר אחרים שכבר מימשו את החלום, וכבר עובדים שנים רבות, העבר שלך כבר לא בידיים שלך, אבל העתיד שלך כעת בידיך, ואתה יכול לשנות אותו לטובה.
אני מניח שאחרי שיהיה בידך מקצוע ותרגיש יותר טוב עם החיים, תוכל גם לחזוור לאט לאט להרגשה הטובה כלפי התורה שלמדת, ולהמשיך לקבוע עיתים לתורה וללימודי אמונה תוך כדי שאתה יודע שהלימוד בחיים אולי לא נתן לך תעודה כזו או אחרת, אבל הוא בהחלט משפיע על חייך ותורם לך תרומה נכבדה לחיים.
אני בטוח שכעת אתה לא בהכרח מרגיש שיש לך סיכוי, ושיש לך תוחלת, אבל אני אומר לך שאני מכיר אישית רבים וטובים שלמדו לימוד משמעותי, ובגיל 30 ואפילו 30 התחילו ללמוד מקצוע, והיום הם מרוצים מעצמם. אל תירא ואל תחת, שים את זה בראש סדר מעיינך ואני בטוח שתצליח!

הערה נוספת: בימינו, קמים חדשים לבקרים כוללים, ומקומות לימוד חדשים שבהם אנשים רבים נשארים, ולומדים שנים רבות את התורה, אין בזה שום בעייה, זה גם דבר טוב, רק שאדם המצטרף למסלול כזה צריך לדעת שרוב רובם של אלו שנשארים ללמוד תורה זמן רב, לא מוצאים עבודה תורנית. לימוד התורה המשמעותי חשוב מאוד, וחשוב לא להשאר עם שנים מעטות של לימוד בישיבה, אלא להוסיף תורה גם בהמשך הדרך.
אבל, כדאי לקחת בחשבון את העובדה הזו מגיל צעיר, ללמוד מקצוע שממנו יהיה ניתן להתפרנס, המקצוע יכול להיות הוראה כמובן, הציבור הדתי מתברך באנשים איכותיים המצטרפים להוראה ממניעים אידיאולגיים, וזה כמובן תורם מאוד. אבל כל לומד צריך לדעת, ולקחת זאת כהחלטה: יותר מתשעים אחוזים מהנשארים ללמוד תורה בגיל מבוגר לא מוצאים עבודה תורנית, ולכן אם אתה בן 23- 25 ומחליט להשאר ללמוד תורה כי אתה חושב שתהיה לך מזה פרנסה, קח בחשבון שזה לא דבר מובן מאיליו, מומלץ לחשוב על עתידך.
בהצלחה רבה בהמשך הדרך
עקיבא
Akiva.ka@gmail.com