קבורה אקולוגית

שלום לך,

על פי ההלכה מצווה לקבור גופה של יהודי שנפטר באדמה.
(אין מצווה כזו לגבי מי שאינו יהודי אלא רק איסור לבזות את הגופה, כגון להציגה לראווה וכד´)

[מוכרות לי כמה שיטות קבורה נפוצות בימנו]

1. ´מגרשי חניה´ - בשיטה זו מקימים בצלע ההר מיגרשים, אזה מעל זה בהפרש גובה ניכר. המגרשים מחוברי באדמה לאדמת ההר וכך בכל מגרש יש הרבה מקומות קבורה, זה ליד זה, באופן שהתרגלנו אליו במאות השנים האחרונות.
שיטה זו נהוגה בירושלים גם בהר המנוחות וגם בבית הקברות סנהדריה.

2. כוכים - מקימים מראש כוכים לקבורה בצלע ההר. אין זה משנה אם ההר טבעי או מלאכותי העיקר שהקבורה היא באדמה שמחוברת לאדמת העולם. יש אנשים שזה יוצר אצלם הרגשה משונה, כי המצבה אינה המצבה לה התרגלנו אלא לוח שסוגר את הכוך, ועומדים למרגלותיו ולא מסביבו.
שיטה זו נהוגה בירושלים בהר המנוחות ובבית הקברות ירקון.

3. קבורת זוגות - מקימים קבר עמוק במיוחד ושני בני הזוג, כל אחד בזמנו קבורים אחד מעל השני בהפרש מסוים.
אני משתדל שכך ינהגו בישוב בו אני גר, וחפץ שכך ינהגו.

4. קבורה משפחתית - [נהוגה בחו"ל] בדומה לכתוב לעיל
אלא שמכינים מראש קבר עמוק ל 7 גופות או יותר, בכל פעם שמישהו נפטר, מרימים את המצבה ומוסיפים את ארון הקבורה שלו מעל הארונות של הקודמים, ובהמשך את שמו על המצבה.

[בתקופת המשנה] נהגו לקבור בשני שלבים:
בשלב א. קבורה רגילה
בשלב ב. ליקטו את עצמות המתים לתוך ´גלוסקמא´ = קופסת חרס שהוטמנה במערה.
שיטה זו מוזכרת בפירוש בשולחן ערוך ושם גם הדיני אבלות מיוחדים ל´יום ליקוט עצמות´.
לענ"ד אין זו שיטה מתאימה לימינו כיון שהיא גורמת
גם לטילטול המת וגם ליום אבלות נוסף.

בברכה ובתפילה לאריכות ימים
דוד לוי
098987548

בעיני נושא זה חשוב מאד כדי להשאיר את שטחי ארץ ישראל להתיישבות יהודים בכל מרחביה