שאלה
שלום לכבוד הרב ושבוע טוב.
אני ובן זוגי יוצאים כבר כשלוש שנים, שנינו חוזרים בתשובה מבתים חילוניים והכרנו בגיל מאוד צעיר.
כעת, משהחלטנו להתחתן ניצבים אנו בפני מספר עיכובים ונסיונות.
עם כולם פחות או יותר הסתדרנו, אולם כעת אנו ניצבים בפני בעיה שאיננו יודעים כיצד להתמודד עימה.
אבי (הריני כפרת משכבו) נפטר בכ"ה אייר תשע"ה. הוא נפטר בהיותו צעיר מאוד, והנני ביתו הבכורה.
עקב כך קיום אירוע במסגרת בתוך שנת האבל מצירה מאוד על אימי, אף על פי שהסברתי לה שאין כל פסול בדבר, וזוהי אף זכות עבורו. מתוך התחשבות ברגשותיה, ובהלך הרוח של המשפחה כולה הוחלט כי נקיים את האירוע לאחר שנת האבל (מכ"ה ניסין ואילך) ועל כן יש לחכות לאחרי ל"ג בעומר.
כאן עולה הבעיה. אחותו של בן זוגי מתכננת טיול אחרי צבא שיתחיל ככל הנראה בתחילת חודש אייר ויימשך עד אמצע תמוז...
משיחות איתה משתמע כי היא אינה מתכוונת לעשות כל מאמץ על מנת לשנות את התאריכים בהם היא תיסע (עדיין לא קנתה כרטיסים, פשוט זה המזג אוויר הכי טוב במקום אליו היא נוסעת), ויותר מכך- נראה כאילו היא ממש מתנגדת בתוקף לרעיון, ובכל פעם שהוא ניסה לדבר עימה, היא נשארה בשלה ואפילו לא הבינה מאיזו סיבה הוא רוצה להתחתן כשהוא כל כך צעיר וכו'. מסיכום השיחות איתה ועם הוריו עולה כי אנחנו נחליט מתי אנחנו רוצים להתחתן, ואם יסתדר לה להגיע, היא תגיע.
אני מאמינה באמונה שלמה שכל עכבה היא לטובה, ויכול להיות שזה אינו הזמן המתאים. מצד שני, אולי זהו ניסיון ? לראות עד כמה אנחנו חזקים, ורוצים ומוכנים להלחם ?
אם כך, מה עלינו לעשות ?
האם להשאר עם האפשרות המוקדמת יותר או לדחות לאחרי ט באב ? (דבר שכמובן איננו רוצים, לא נראה לנו הגיוני לחכות כל כך הרבה זמן אחרי שאנחנו כבר יודעים מה נכון ומה טוב לנו לעשות )
האם להעדיף שלום בית, או את דחיפות החתונה ? אני חוששת שהתעקשות של שני הצדדים (שלנו ושל אחותו) תוביל למריבה חס וחלילה.
אשמח לדעת הרב...
תשובה
שלום
לעשות את החתונה במועד המוקדם יותר, ולהשאיר את ההחלטה ביד האחות כיצד לנהוג ואם לחיות בשלום עם ההחלטה.
אין לדחות חתונה אלא במקום של חוסר ברירה אמיתי.
מזל טוב