שאלה
קראתי ברמבם בספר האהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק שישי, הלכה ד, שאסור לאדם לאכול (מותר לשתות) בין עלות השחר לתפילת שחרית (הטעם הגאווה, שהוא מעדיף למלא צורכיו קודם קבלת מלכות שמים).
השאלה: ביום שבת מתפללים שחרית בבית הכנסת רק בשעה שמונה וחצי, ואני בדר"כ קם מוקדם באמצע שבוע להתפלל בנץ. ולכן ביום שבת אני מת מרעב ויש לי צורך לאכול משהו שעה לפני בית הכנסת, שזה יוצא בזמן שהרמבם אומר שלא לאכול.
האם ההלכה הזו קיימת היום, ואם כן, איך ניתן לפתור בעיה זו?
תשובה
שלום
ההלכה קיימת. אם לא תוכל להתרכז בתפילה ללא שתטעם משהו לפניה, מותר.
כל טוב