הכשרת חביות יין וקומביסטימר

1. הדרך המעודפת היא "מילוי ועירוי" כפי שכתוב בשו"ע יור"ד
סימן קלה: באיזו כלים יש לחוש משום ניסוך
סעיף א
כלים שאין מכניסין לקיום, בין שהם של עור בין שהם של עץ ושל זכוכית ושל אבן ושל מתכת, אם אינן מזופתין משכשכן היטב במים, ומותרים, בין שהיה תחלת תשמישן ביד עובד כוכבים, בין ביד ישראל. היו מזופתין וחדשים, אם דרכן לשום בהם יין בשעת זפיתה, וכל שכן אם הם ישנים שנתיישנו ביד עובד כוכבים בתשמיש יין, קולף את הזפת ומשכשכן, ומותרים. לא רצה לקלוף, ממלאן ומערן ג' ימים. והוא הדין לכלים שלנו שנגע בהם העובד כוכבים בעוד היין טופח עליהם. הגה: י"א דבכלים שלנו שהיה משקה טופח עליהם ונגע בהן עובד כוכבים, אם הם של עץ ואבן או מתכת ושכשכן, אפילו הם זפותים ועבר ונתן בהם יין, אין לאסור בדיעבד (טור בשם ר"ת ובעל התרומה והרא"ש). ובהפסד מרובה יש להקל. עכ"ל
ובחביות העץ לפני המילוי ועירוי יש לדאוג לנקות כל ממשות של יין.

אם לא ניתן להכשיר במילוי ועירוי בשל חוסר זמן או חוסר מים נחלקו הפוסקים איך מכשירים בהגעלה , למחבר צריך הגעלה בכלי ראשון אבל לא עירוי כך שלדעת המחבר הקרשר\KARCHER (מכונת קיטור) לא מועיל , ולדעת הרמא נוהגים לכתחילה להכשיר בעירוי מכלי ראשון על אבן מלובנת כך שאם המים נשפכים משם למקום אחר יועיל , אך יזהר שלא יכשיר עי אדים של הקרשר\KARCHER אלא דווקא במים ושיהיה מקור האש כל הזמן פועל, ובדיעבד יועיל גם ללא אבן.


2. נראה שהתנור שאתה שואל עליו נקרא "קוביסטימר" כלומר שילוב בין אפיה רגילה בחום (כמו תנור ביתי) ואפיה עם אדים, שזה כבר יותר קרוב להיקרא "בישול" ולא אפיה. יש הרבה סוגים וכל סוג צריך הכרעה הלכתית מדויקת כיצד מכשירים אותו. אולם באפן כללי כך מכשירים:
א. נקיון יסודי של התנור וכל מה שנכנס בתוכו (עגלות, תבניות וכו') כולל הערובה.
ב. פירוק ונקיון יסודי של הדפנות. כלי נירוסטה המתפרקים שהזכרת לעיל- הטוב ביותר וגם הקל ביותר הוא לנקות היטב להגעיל אותם.
ג. ריקון של המים
ד. פירוק של ה"אטם". יש להגעילו ויש פוסקים הדורשים החלפתו. ואם יש בו סדקים אז נראה שחייב להחליפו.
ה. ליבון של הרשתות, עגלות שהזכרנו לעיל. - מידת הליבון (קל או חמור) יהיה בהתאם לשימוש שהיה בתנור.
ו. הפעלת התנור במצב יבש\צלייה בחום המירבי למשך שעתיים .

כל זה באופן כללי כי יש מכשירי קוביסטימר שונים.