שאלה
שלום הרב!
בפרק יח, פסוק ח כתוב: "ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם..." רש"י שם פירש שלא הביא את הלחם כיוון שחזר לשרה אורח כנשים והעיסה נטמאה. מצד שני, בפסוק כתוב שאברהם הביא להם בשר וחמאה וחלב, ועד כמה שזכור לי יש פרשנות המסבירה שהסיבה לכך שמותר היה לו להגיש בשר עם חלב היתה בגלל שעוד לא ניתנו תורה ומצוות. א. האם קיימת פרשנות כזאת? אם כן, היכן היא נמצאת ומי אמר אותה? ב. אם כך, מדוע העיסה של שרה אסורה? הרי לא ניתנו תורה ומצוות! ואם אותה פרשנות לא קיימת והיו חייבים כבר אז במצוות, מדוע אברהם הגיש להם בשר וחמאה וחלב?
מעבר לכך, הרי נכתב בהמשך בפסוק י"א "חדל להיות לשרה אורח כנשים"! אם כך, כיצד יכול להיות שחזר לה אורח כנשים והעיסה נטמאה? הרי הכנת העיסה ודאי היתה לפני ברכתו של המלאך ופסוק י"א גם מבחינה כרונולוגית.
בהמשך כתוב "ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלותי היתה לי עדנה ואדוני זקן" – לכאורה ועל פי מדרש תנחומא, צחוקה של שרה היה לגיטימי – מדוע שהיא תחשוב שמה שאורח שהיא לא מכירה יהיה נכון, והרי זה כל כך לא הגיוני? (הרי היא לא ידעה שמדובר במלאך, או שכן? – ע"פ הרד"ק בפסוק, היא לא ידעה שמדובר במלאך) ובמיוחד כשמתחשבים בפסוק שבא לפני – "ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה אורח כנשים" ובפסוק הבא הקב"ה שואל מדוע שרה צחקה – איך אפשר לבוא אליה בטענה? היא לא ידעה שמדובר בדבר ה', למה שלא תצחק?
נוסף על כך, בהמשך הפרק בפסוק טז כתוב: "ויקומו משם האנשים... ואברהם הולך עמם לשלחם". רש"י שם אומר ש"כסבור אורחים הם" – כיצד יתכן שאברהם עוד לא הבין שמדובר במלאכים? הרי לפי פירוש רד"ק בפסוק י"ג, כשה' דיבר אליו, הכוונה היא שהמלאך דיבר אליו בשם ה'. האם רש"י חולק על פירושו של הרד"ק? גם אם כן, אחרי שה' טורח להסביר את דברי האורחים, לא מסתבר שהם כנראה מלאכים? ואחרי כל זה, אם אברהם באמת לא הבין שמדובר במלאכים, כיצד אפשר לבוא בטענות אל שרה?
אשמח לקבל הפניה למקורות רלוונטים.
תודה רבה!
תשובה
שלום וברכה
שמירת ההלכה של האבות היא נושא שדנו בו רבים, בכיוונים שונים, והוצעו למעשה כל האפשרויות הקיימות. מבין האפשרויות השונות נראה כי תורה לא ניתנה, ואם כן האבות לא קיימו את כל התורה כפי שהיא, אולם הרבה מאוד דברים כן נעשו על ידם, המופיעים אפילו בפשוטו של מקרא, אם כי בדרכים אחרות ממה שאנו עושים היום (לדוגמה: יבום בפרשת יהודה ותמר; מעשר אצל אברהם ואצל יעקב אחר ההתגלות; קבורה; נישואין; ועוד ועוד). על כן, אי אפשר להיכנס לפלפול מה כן ומה לא במובן המדויק של הדברים, וחז"ל באו לבטא את הרעיון היסודי שהיה קשר לתורה גם לאבות, והיא לא הופיעה בעולמנו רק בימיו של משה רבינו.
אינני רואה קושיה גדולה במובן של אורח כנשים לפני ברכת המלאך, שכן אורח כנשים עדיין אינו אומר כי יהיה לה בן בשנה הבאה.
בהחלט אפשר לטעון כי צחוקה של שרה הוא לגיטימי, כאשר אין היא יודעת שמדובר במלאכים. אם אכן לא ידעה – היא לא עשתה דבר רע בצחוקה, ושאלת המלאכים "למה זה צחקה שרה" גרמה לה יראה לא בגלל העבירה שבדבר, אלא בשל העובדה שעתה קלטה שמדובר במלאכים, והדברים אפוא הביאו אותה ליראה.
בוודאי שאברהם ידע כבר שמדובר במלאכים. ברם, אפשר שהבין שרק הגדול שבהם הוא המלאך (הוא באמת פונה רק אליו ("אדני, אם נא מצאתי חן בעיניך..."), ולא שאר אלה שהולכים לסדום.
כל טוב