שאלה
שלום לכבוד הרב,
רקע:
הנני גרושה דתיה אם לילד מקסים בן 3 שעברה מסכת נישואין קשה מאוד עם הבעל. נישואים שנמשכו בסרבנות גט של 1.5 שנים, סחטנות ויתור על רכוש לטובת גט וחירות. ולצערי זה לא פסק בזה אלא המשיך במסכת רוויית השמצות ושקרים של הבעל בכל מוסד אפשרי: בית משפט רווחה.. תוך זה שהוא גרם לי להוציא כספים רבים שלא היו ברשותי לטובת התגוננות בבית משפט ואל מול הרשויות כנגד שקריו וללא כל הצדקה (בכנות אני חושבת שהייתי רעיה טובה מכבדת ומפנקת אך זה לא היה הדדי...).
מצידי ניסיתי תמיד לפתור הכל בדרכי נועם (גם בנישואים וגם לאחר מכן) ולא להגיע לבתי משפט אך הוא הבטיח שיעשה את התהליך הכי קשה והכי ארוך....כשידו משגת וידי לא...
בכל אופן את כבודו ומקומו בגידול הילד שמרתי ולא דיברתי עליו רעה לפני הילד ושמרתי על כבודו (אף שבסתר ליבי שנאתי אותו על מה שמעולל לי) שלא להיפך.. הוא בעקבות הגירושין חזר בשאלה ניסה להסית את הילד נגדי ופסל אלמנטים דתיים כמו ציצית וכיפה בכל עת שהיה עם הילד קיצץ לו את הפיאות וכיו"ב
רבים היו יסורי ממנו ורבים הלילות שלא הצלחתי לעצום עין בלילות עקב מכאוב וייסורים ממנו
התפללתי לה' שיפסיק את הכאב וכשהכאב הגיע לשיאו אף ביקשתי מה' בדמעות שיכניע אותו אמרתי דברים שאסור להגיד על יהודי אך הם נאמרו עקב מכאוב ככ גדול
לפני כשבוע וחצי שוב ביקשתי בבכי לה' ובאותו שבוע לצערי הוא נהרג בתאונה בדרך ליום הולדת של בננו בגן...
א. מה אוכל לעשות בכדי לכפר על עווני זה?
ב. מה אוכל לעשות כדי לעשות חסד עם הנפטר?
ג. ליבי עדיין כואב ממנו כאב עצום אך חושבת על בני שהתייתם ועל נסיבות הטרגיות של הפטירה ואין לי מנוח ! אך יחד עם זאת סליחה קשה לי לבקש עקב הכאב הגדול שהעבירני ואני נדה בין שתי התחושות הללו יום בכי עצום ויום אפתית כלפי המקרה...
ד. תקופה ארוכה בין היתר עקב ההתעסקות בהליכים הנ"ל ועקב כאב גדול בליבי לא הצלחתי להחזיק ספר ולא השקעתי בלימוד רוחני למרות שרציתי ככ אם כי ניהלתי אורח חיים דתי עפ"י מה שהתחנכתי ולמדתי (אך לא תיחזקתי ושיננתי..).
אני אוהבת אהבה גדולה את בורא עולם מאז ומתמיד ומרגישה צורך עצום להתקרב אליו לחזק את הקשר אליו ולנסות למחול על חטאי השונים הכיצד אוכל לעשות זאת נכון? במה להתחיל? זקוקה להצעות פרקטיות מה הכי חשוב בעיני הבורא (אציין כי לאחרונה רכשתי והתחלתי לקרוא
תשובה
שלום וברכה
אין אדם שהוא בקיא במלכות שמיים, ובכללים שבהם הדברים נעשים.
העוול שנגרם לך היה ראוי לתפילה, והיה מותר לך להתפלל כי הכאב ייפסק, וכי יפסיקו להתעלל בך.
הקב"ה הוא המכריע האם לקבל את תפילתו של אדם או לא, והוא זה שהכריע לקבל את תפילתך.
על כן, את צריכה להיזהר מליטול על עצמך אחריות שלא את אחראית לך, ותחושות אשמה קשות כאילו את זו שהרגת אותו.
את בקשת להיגאל מצרותייך, ומותר היה לך להתפלל.
נכון היה שלא להתפלל שיקרה לו משהו רע, אלא שהתפילה אמורה להתמקד בבקשה שיתרחשו אירועים מאירים טובים לך בעולמך, אולם מכאן ועד לנטילת אחריות על מותו – המרחק הוא רב ביותר.
מה שחשוב עתה יותר מכל הוא שתשקמי את עצמך, ולא שתטלי על עצמך דברים שאינך צריכה ליטול
וכך את יכולה לקבל על עצמך להתפלל מעתה והלאה רק תפילות טובות ולא תפילות רעות.
והחסד עם הנפטר הוא על ידי התיקון שתעשי בעולם בכך שתגדלי את ילדך בשמחה ובטוב לבב, ותשקיעי בו את מידותייך הטובות ואת החינוך והאהבה, ותמלאי את חסרונו של אביו ככל יכולתך.
וחסד עם הנפטר יהיה גם בכך שהקשר שלך עם ריבונו של עולם לא יתרופף, אלא ילך ויגבר – מתחילים במעשים טובים של צדקה וחסד, והימנעות מלפגוע בבריות בענייני לשון הרע והלבנת פנים, ומתקדמים האלה בהתקרבות לפי דרכך לריבונו של עולם – בין במצוות, בין בתפילות.
זהו עולם התיקון שבו אנו חיים, וטוב יהיה לך ולעולם אם תכווני את מאמצייך לשם, כיוון שאז תוסיפי אורה וברכה לעולם.
האם את מסוגלת ללכת בדרך זו ?
כל טוב