למה להתעקש על הארץ ולהמשיך לסבול בגלל זה?

שלום לך! מצטער על האיחור הרב במענה.
השאלה שלך מאוד רלוונטית ועניינית, והיא מחולקת לכמה שאלות בסיסיות ביהדות, אז תודה יישר כוח ששאלת ואתה מעורר לנו אותה!

מקווה שהקב"ה יעזור לנו להגיע [יחד] למענה הכי טוב שאפשר.

אומר רק שמכיוון שהשאלה מחולקת ללפחות 4 שאלות – זה לא יהיה קצר, אבל [אשמח אם למרות האורך תקרא עד הסוף...] ב"הצלחה!

[הדרך לאמונה]
נתחיל ממשהו חשוב מאוד: [כשאתה מאמין בערך כלשהו – אסור לך להתבייש בו או לחשוש ממנו. אתה יכול רק להתגאות בו]!

אם אתה מאמין בחשיבות הישיבה של עם ישראל בארץ ישראל, ברור ששום דבר בעולם לא אמור להזיז אותך מאמונתך (אלא אם כן אתה מגלה שטעית).

זה בסדר להיות לפעמים לא ממש בטוח באמונה או בערך – [העיקר שבמצב כזה שואלים שאלות ומתאמצים לברר אותם שוב], אולי הם באמת לא נכונים ויש להתאמץ למצוא משו חזק ועמוק יותר...

כששומעים על גל הטרור באופן תדיר זה נעשה דיי מפחיד ללכת ברחוב בלי להביט מאחורי הגב, מתחילים לחפש פתרונות חלופיים מסוגים שונים. אחד מהם הוא – "[מעבר דירה]". אולי זאת הדרך להשיג סוף-סוף קצת נחת?

[אבל, מה הקשר? יווו...]
בת´כלס – למה להיות עקשנים אם כל כך רע? הציעו לנו הרי דרכים להגיע לשלום מסוג מסוים?

אלא שאדם שמתעקש בכל תוקף להשיג משו מסוים – כנראה יש לו סיבה.
ועם למרות כל ההתנגדויות והעצב שנגרם הוא ממשיך להתעקש ולהילחם – כנראה יש לו סיבה טובה מאוד!

אז באמת אפשר לשאול את השאלה המעולה שלך – למה אנחנו מתעקשים כל כך לחיות דווקא בארץ ישראל? מה הסיבה?

[ישר למטרה]
ארץ ישראל ועם ישראל, שתיהן הן יצירות מיוחדות של הקב"ה לשם הגשמת תכלית העולם – [לתקן את העולם במלכות שדי] ולעשות לו כאן בעולם הגשמי "דירה".

מה שאמרנו מתואר באופן נפלא בברכת "עלינו לשבח" , החל מהמילה "ועל כן (בגרסאות שונות)" והלאה...

בקיצור כיצד עם ישראל מתקן עולם? [בעזרת ארץ ישראל]! נביא עכשיו כל מיני דרכים:

[א. עסקי משפחה]
[נמשיל] את זה לזוג שהתחתן, וכמו כל מיני זוגות – אין מספיק כסף בבנק כדי להחזיק דירה טובה למשפחה.

בא אב הכלה ואומר לחתן: "שמע, יש לי הצעה. אני יכול לתת לך דירה חבל"ז, מתאימה למשפחה שלכם בול.
ואם תצטרכו משהו – תקראו לי באינטרקום, אני גר בדירה ליד...".

[נמשל]: החתן זה עם ישראל, הכלה זו התורה ואב הכלה – ריבונו של עולם. ארץ ישראל היא מתנה מהקב"ה – שנהיה [קרובים אליו].

כאן נתונים לחסדי השמיים (=צריך להתפלל), כמו: גשמים או שלום המדינה (חיצונית וגם פנימית). ניתן [ליצור קשר ישיר עם הקב"ה] ולא לשכוח אותו.

[ב. כמו כפפה ליד]
חלק מהמשל היה – "[מתאימה למשפחה שלכם בול]".

ננסה להסביר את זה דרך מדרש:
"מעשה ברבי יהודה בן בתירה ורבי מתיא בן חרש ורבי חנניה בן אחי רבי יהושע ורב יונתן שהיו יוצאים חוצה לארץ... וזכרו את ארץ ישראל, זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקרא את המקרא הזה:

´וירשתם אותה וישבתם בה ושמרתם לעשות את כל החוקים האלה´ (דברים י"א, ל"א),
אמרו - ישיבת ארץ ישראל [שקולה כנגד כל המצוות שבתורה]" (מדרש ספרי על דברים, פרק י"ב פסוק כ"ח).

כל היהדות תלויה ב[קיום המצוות בארץ ישראל דווקא], אם נעיין ב6 סדרי משנה נראה שאי אפשר לקיים אותן במקום אחר.

בית המקדש, ירושלים, הינם מקומות ארציים שבלתי ניתנים להחלפה ביהדות. במילים אחרות – [רק בארץ ישראל ניתן לחיות כיהודי]!

[ב. כשהנשמה מאירה]
ארץ ישראל קשורה לעם ישראל בנשמה. כשהם נפרדים – שניהם נובלים, וכשהם יחד – הם פורחים!

הנה דוגמה מתוך ויקיפדיה לתיאור של את ארץ ישראל של מארק טווין לפני פחות מ200 שנה (את ספר זה ראש הממשלה נתן בנימין נתניהו לנשיא אובמה בפגישתם הראשונה):
https://he.wikipedia.org/wiki/מסע_תענוגות_לארץ_הקודש

בימי שיבת ציון העולים החדשים ייבשו את הביצות, הפכו מדברות למקומות פורחים ומלבלבים, עד שאפילו הקיבוצים שליד ים המלח בהם האדמה מלוחה הצליחו לגדל באופן טבעי גידולים פורחים ומלבלבים, ו[מכל העולם] באים כיום ללמוד כאן איך לעשות חקלאות מודרנית!

[ג. ונעבור לפרסומות]
בנמשל – לכל דירה יש כמובן [שכנים]. ותפקיד משותף נוסף שיש לעם ישראל וארץ ישראל הוא – פרסום שם השם בגויים!

ארץ ישראל נמצאת [על התפר בין 3 יבשות]: אסיה, אירופה, ואפריקה, ולכן היא מאוד מרכזית בעולם, מרכז כל האנושות.

זאת אחת הסיבות שעליה נלחמו כולם לכל אורך ההיסטוריה – מהרפאים (שהיו כאן לפני הכנענים) בעבר הרחוק, ועד לערבים בימינו.

אם נשים לב – כל חדשות החוץ בעולם כמעט תמיד [ממוקדים דווקא בה] או במזרח התיכון (שארץ ישראל היא אחוז גבוה מתוכו).

בעזרת נתונים אלה ובכלל בעזרת הטכנולוגיה שבימינו, יוקל עלינו יותר לבצע את מצוות פרסום שם השם בגויים.

[ד. זה היה ביתי...]
אם נוריד את נושא האנטישמיות אולי אפשר יהיה לקיים מדינה כזאת אולי במקום אחר (לא נראה לי שזה סביר...).

אבל נחשוב על זה רגע בהיגיון: אם נציע לצרפתים לוותר על נכסים היסטוריים שלהם, כמו ארמון האליזה, או לאנגלים לוותר על ארמון הנשיאות האנגלי, או אפילו על דברים בעלי ערך פחות - הם יתקוממו!

הם יאמרו: ´העבר שלנו טמון כאן´ – אותו דבר על אחת כמה וכמה אצל עם ישראל. העבר שלנו טמון כאן בארץ ישראל!

כאן קרה התנ"ך שאין עוררין משום דת שהוא קרה לאבותינו.
יש מוצגים ארכיאולוגיים שמעידים על כך שבהר הבית עמד בית המקדש, ובחברון הייתה מערת המכפלה ועוד...

בקיצור - כמעט מתחת לכל אבן יש היסטוריה שלמה של עם ישראל.

[ה. מתנות קטנות...]
"בְּרֵאשִׁית" – אמר רבי יצחק:... ומה טעם פתח בבראשית? ... שאם יאמרו אומות העולם לישראל: ´[לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים´!

הם אומרים להם: ´כל הארץ של הקב"ה היא, [הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו].

ברצונו נתנה להם - וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו". (רש"י לבראשית, פרק א´ פסוק א´)

עם ישראל צריך להבין את [הזכות ההיסטורית] שלו על ארץ ישראל, ותמיד לצאת מנקודת הנחה שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, גם מהתנ"ך וגם מההיסטוריה.

אם יוצאים מתוך העמדה הזו, יש סיכוי שנקבל כבוד רב יותר משכננו שבינתיים בזים לאובדן הערכים והכבוד הלאומי שלנו בצורה השפלה ביותר.

[ו. רק בקשה אחת קטנה]
מעולם לא רצינו לפתוח במלחמה עם אף אחד, למרות שמהצדדים שלנו תקפו אותנו שוב ושוב – לכן החזרנו מלחמה.

לעומת זאת, בטלוויזיה הפלסטינית או של ארצות ערב אין יום שאין הסתה פרועה כנגד הישראלים וחיילי צה"ל, שהם מציירים אותנו כרוצחים, ושאת הרוצחים שלהם, לא משנה מה גילם כקדושים.

למרות כל הסכמי השלום בשמותיהם השונים עד היום מדינות ערביות כולל הרשות הפלסטינית לא מכירות במדינת ישראל בארץ ישראל.

בתורה נכתב שאין בעיה שגויים יגורו כאן תחת הכרה בריבונות יהודית (היא רק מוסיפה את תנאי קיום 7 מצוות בני נוח...).

אנחנו רק מבקשים שלום תמורת הכרה במדינת ישראל השייכת לעם ישראל – זאת הדרך לשקט לפי הדרכת התורה.

דוגמאות להצלחת שיטה זאת אפשר לראות בהסכם עם הגבעונים בימי יהושע, או בעובדה שבימי שלמה היה שקט כי כולם הכירו בנו.

[ישנם עוד הרבה נקודות אך אין מספיק מקום למענה אינטרנטי, אתה מוזמן לחפש בקלות בגוגל וזה יפנה אותך אליהם].

[סכנה]
הרמב"ן כותב בספר המצוות מצווה רביעית: "והראיה שזו מצווה, אומרו יתעלה בעניין המרגלים: ´[עלה רש כאשר דבר ה´ אלוקיך] לך, אל תירא ואל תחת" (ומוסיף שם עוד פסוקים), ודבר זה כרוך בסכנה.

אבל [אין מצווה לסכן את עצמנו], השאלה היא האם היינו נלחמים על מה שחשוב לנו באופנים שונים?

הנה דוגמאות:
הצבא הוא [זרוע העם] הכללי ותפקידו לשמור על העם והארץ, יש כאלה ש[מתאימים נפשית ומשפחתית] לגור במקומות כאלה (לא כולם מתאימים) ולפתח אותם, ויש את אלה שגרום באזורים הפנימיים ויכולים [לתמוך].

במילים אחרות – לכל אחד מתאים משהו אחר ובתקופות שונות.

[חשוב מאוד - הסתייגויות]
חשוב מאוד לזכור ש[בשאלת כיבוש ארץ ישראל אנו פועלים כעם]!
אנו צריכים לזכור שעם כל המאבק שלנו כדי לשכנע את העם בחשיבות הישיבה כאן, [איננו יכולים לכבוש את ארץ ישראל לבד].

נעשה כל מאמץ כדי לשכנע, להסביר, למנוע, אך לא תמיד הכול תלוי בנו. כך ברא הקב"ה את העולם.

חלילה להכות חיילים יהודים, וזו הוצאת שם רע לומר שנעשה דבר כזה. [לא להאשים בצורה כוללת] על מצבים מסוימים - החיילים הם בעצם אנחנו ומסכנים את החיים שלהם למעננו!!!

אם רוצים - מותר ואפילו חובה להתנגד (להיקשר, לשכב על הקרקע ועוד). מותר להקים מיד עוד מאחזים על כל פינוי. מותר לבדוק את חוקיות הצווים (בדרך כללהם בהתחלה הם לא חוקיים).
מותר להגיש תביעות אישיות נגד מפקדים בשטח שפעלו עם צו לא חוקי (דבר זה יגרום למיתון הפעולות ולפינויים רק כשיש צו חוקי מלא...).

אחרי כל המענה הארוך הזה יש לי עדיין הרגשה שלא עניתי על כל שאלותיך.

הסיבה להרגשה הזאת היא ש[לכל אחד יש הגדרה אחרת] של "סבל" בעולם שלו ואיך שהוא חווה ומרגיש אותו אישית.

לא הבנתי מהשאלה איך [אתה עצמך] מגדיר או אפילו חווה סבל.

אם תרצה, אתה מוזמן לחזור אליי למייל dozkih@gmail.com ואולי נוכל למצוא בעזרת השם [יחד] מענה יותר טוב ומדויק יותר.

שבוע טוב ובשורות טובות!

דורון, חברים מקשיבים