שאלה
שלום כבוד הרב,
מאז ומתמיד הייתי מודעת לביקורת הרבה שיש לציבור החילוני ובדברים מסוימים גם לדתי (לנשים) על מוסד הרבנות בנושא נישואים וגירושים. גם לי מציקה מאד העובדה שיש אפשרות לבעל להשתמש באי נתינת גט לאישה ומשוכנעת כי חובה למצוא לכך פתרון, אבל בחרתי להאמין למרות שברור לי היכן נמצא מעמד האישה בחברה דתית, שהכוונת טובות והכשל, טכני, אבל לא היא.
לאחרונה הובא לידיעתי (ובדקתי את הדברים וזוהי עובדה) שכשזוג מתגרש, וגם שאין ספק שהבעל אשם באופן מוחלט בגירושים, שהוא הונה את האישה ופגע בה באופן הכי קשה וחמור שהרב יכול לעלות על דעתו, בין בגוף בין בנפש, הבעל פטור מלתת לאישה כתובתה אם האישה מקבלת יותר מחצי הרכוש (האישה מקבלת יותר ממחצית הרכוש מסיבות אחרות למעשי בעלה אלא חוקיות גריידא) גם אם בשקל, גם אם היא זו שהביאה עמה את הרכוש לנישואין גם אם הילדים ברשותה.
הכתובה תמיד עמדה בעייני כסוג של תשובה לגט, חלשה ואנמית ככל שתהיה מול מציאות מסורבות הגט, אבל בכל זאת, סימן שכן דואגים לאישה גם אם לא באופן שווה, יש לה זכות לצדק, יש לה קול.
ההכרה במציאות הזו קשה מאד בעייני. אני לא נשואה עדיין, דתיה, למה שאתחתן ברבנות? אני מרגישה שבכך אסייע לסוג של פשע, של אישור לפגיעה בחלש, שצדק לא עומד מול זכותו של הגבר להכל. אני יודעת שלא זו כוונת המשורר בעניין הכתובה, שזה קרדום לחפור בו, אם כך מאיזה סיבה מלבד פטריארכיה זה מה שקורה בפועל? האם יש סיבה הלכתית אמיתית לכך? האם "גר יתום ואלמנה לא תעשוקו" הוא נחלתם הפרטית של ירמיהו ושות? ואם אני חושבת כך, מה יגיד מי שאינו דתי?
אם יש סיבה הלכתית אודה מאד לרב אם יכול לצרף מקורות.
תודה רבה מראש
תשובה
שלום וברכה
את צודקת לחלוטין שממקום בו מתרחש עוול- צריך להתרחק מאוד מאוד. בלתי אפשרי לקבל מצב בו בשם התורה תיעשה פגיעה בחלש, לא ייעשה צדק וכדו'.
אני לא מכיר את כל ההיבטים של המקרה שאת עוסקת בהם, אולם בשנים האחרונות ישנו שינוי משמעותי בפסקי בתי הדין הרבניים, הרבה כתוצאה מדברים שנאמרו על ידי תומכי בתי הדין הרבניים דווקא, כדי שפסקי הדין לא יעשו עוול. בדרך כלל, אכן מכניסים את הכתובה לתוך החישוב הכללי, ולרוב אין מדובר בזכויות הנגרעות מהאישה, אלא במערכת מורכבת של חלוקת רכוש. אמנם, את צודקת כי לעתים יש פסקי דין שהם ממש ממש מקוממים, ושלא ניתן לקבל אותם.
מאידך גיסא, ישנה חשיבות עליונה של הקמת בית כדת משה וישראל, לא רק במערכת האינטימית שבין בני הזוג, אלא גם במערכת היותר כוללת של ציבוריות הנישואין. חתונתך, בעזרת ד', לא תהיה רק עניין מאושר שבינך ובין בחיר לבך, כי אם גם רצף קהילתי באומה, ומכאן חשיבות הרישום, כמו גם פומביות הנישואין (מנין).
מה עושים ? נראה כי נכון יהיה לבנות את ביתך עם מנגנון שיאפשר, אם חס ושלום, תגיעו לכך – לפרק את הבית בצדק, ביושר, ועם פגיעות הדדיות מינימאליות. זו הסיבה שאנו, בצהר, מאוד מאוד מקדמים את הסכמים קדם הנישואין (http://www.tzohar.org.il/heskemeahava/?page_id=17