שאלה
בחלק הראשון של "מקשיבים ליונה" שאלנו את השאלה: למה בחרו לקרוא [דווקא] בספר יונה בתפילת מנחה לקראת [סיום] יום כיפור - יום הדין?
הרי יונה רצה לא למלא את דבר הקב"ה להתנבא על נינווה.
עדיף היה לקרוא רות, אסתר, שיר השירים – משהו שיותר מראה על קירבה ויכול ללמד זכות על עם ישראל.
למדנו שסיפורו של יונה מתחיל עוד מימי אליהו הנביא וקורותיו אצל האישה הצרפתית (=מצור) שהחיה את בנה. בנה שגדל להיות אחד מתלמידיו הגדולים של אליהו – יונה בן אמיתי.
בניגוד לאליהו שהיה קנאי לקב"ה, והתנסה בקנאות הופכית = קנאות לישראל (=מציאת זכות ותפילה לרחמים) – יונה, תלמידו, היה קנאי [לישראל].
ובאמת, בימי כהונתו של יונה כנביא, הקב"ה מרחם על עם ישראל ועוזר להם לנצח את אויביהם ולהשיב את גבולם [למרות שעבדו עבודה זרה]! אולי גם בזכות תפילות רחמים של יונה.
בדיוק כמו רבו – יעמוד יונה בניסיון הדורש מהפך בסוג נבואותיו...
*
"וַיְהִי, דְּבַר-ה', אֶל-יוֹנָה בֶן-אֲמִתַּי, לֵאמֹר. קוּם לֵךְ אֶל-נִינְוֵה, הָעִיר הַגְּדוֹלָה*וּקְרָא עָלֶיהָ: כִּי-עָלְתָה רָעָתָם, לְפָנָי.
וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה, מִלִּפְנֵי יְהוָה; וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אֳנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ, וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ וַיֵּרֶד בָּהּ לָבוֹא עִמָּהֶם תַּרְשִׁישָׁה, מִלִּפְנֵי, ה'" (יונה, פרק א' פסוקים א' – ג').
בתקופתו של יונה התחילה אימפריה עוינת חדשה לבצבץ בשטח הקרוב למלכות ישראל - אימפריית ממלכת אשור, ועיר בירתה – נינווה "העיר הגדולה".
מצב זה מאוד הדאיג את יונה הקנאי לישראל, חשש שכל מה שהשיג בימיו – כיבושי ירבעם בן יואש מלך מלכות ישראל וחשש לאנשים שהצליח להחזיר בתשובה, [כולם עומדים בסכנה]!
והנה, הקב"ה מתנבא אליו [נבואה הפוכה לסוג נבואותיו]:
ללכת לבירת אשור נינווה ולהחזיר את אנשי נינווה בתשובה! = [מאוד מסוכן לממלכת ישראל עובדי העבודה זרה]! זאת פעולת קנאות לקב"ה.
מתוך קנאותו ואהבתו לישראל, מחליט יונה לעשות דבר מכאיב מאוד לנשמה של כל נביא – [לחסום את נבואתו ולברוח מהקב"ה] למקום בו לא יוכל להתנבא = חוץ לארץ (אלא אם כן הנבואה עצמה אמורה להיאמר בחוץ לארץ).
*
נעבור מתחילת הספר לסופו:
"וַיֵּרַע אֶל-יוֹנָה, רָעָה גְדוֹלָה; וַיִּחַר, לוֹ. וַיִּתְפַּלֵּל אֶל-יְהוָה וַיֹּאמַר, אָנָּה ה' הֲלוֹא-זֶה