איך אפשר להמשיך לחיות כך?

שלום וברכה

אני מבקש את רשותך להציע לך עוד דרך להתבונן על מה שאת מתארת. מטבע הדברים אין דרך אחת, בעיקר לאור העובדה שמדובר בפקעת שלמה של עניינים שצריך להתיר אותם. חלק מהם צריכים שינוי עובדתי; חלק מהם שינוי התייחסותי; חלק מהם יישארו כבעיה מטרידה; חלק מהם יתגלו כבשורתה של תורה – הדברים יותר מעורבבים ומסובכים.
ננסה לתפוס קצה חוט: יש בעולם התורני קשת ענקית של התייחסות לתנועת החיים של ההבחנה בין גברים ונשים, למן הקצה האחד המתאר את הבריאה הזהה לחלוטין ("בצלם אלוהים ברא אותם"), ועד הקצה השני המתאר במקומות שונים את האיש כצורה ואת האישה כחומר, ומייחס דברים קשים מאוד לנשים. אפשר להסביר את המקורות האלה בצורה אפולוגטית, אפשר להתעלם מהם ולהסתיר אותם, אולם כל זה נראה לי לא נכון ולא ישר אל מול מבקשי האמת האלוהית.
קצה החוט שאני מציע הוא השאלה העומדת בפני כל עובד ד': מה להציף ומה להותיר כלא פתור.
את צודקת שיש אפשרות להציף למעלה את הכלים ה"נותנים לגברים כלים להתנשא על האישה ולטעון שהיא כלום ושום דבר (ושהם מייצגים את השלמות והברכה)". את גם צודקת שרבים עושים זאת, ממניעים שונים, ושהנזק שנגרם על ידי כך הוא עצום, לכל התחומים שמנית. אפשר גם ללכת להפך, לא כל כך ממקורות תורניים, ואם תקראי את דברייך עצמך – גם את הצפת כלפי מעלה הרבה הרבה מרוע שאת מייחסת לגברים, וייחוס תכונות גבריות בהיבט היותר שלילי שבהם.
ואני מציע להציף כלפי מעלה את האוצרות שמאפשרים מבט שונה לחלוטין על נשים, על גברים ועל מה שצריך להתחולל ביניהם. וכמציפים את היחס לנשים העולה ממקומות אחרים בעולמה של תורה, בלי לעצום את העיניים מהמקומות הלא-פתורים – ראשית מוצאים את העוז ואת העוצמה לחיות בתוך העולם המורכב הזה, ואת התנועות הנפשיות שבין איש ואישה שיכולים להביא את שניהם למקומות הרבה יותר טובים.
חלק מזה הוא להפסיק להתבונן למה שאחרים עשו אחרת. אדגיש, כשצריך להילחם במקומות בהם נעשה עוול ורשע כלפי נשים – אסור להתעלם מהמקומות האלה, וצריך להילחם בהם מלחמת חורמה. אולם הרבה יותר טוב מזה הוא ללכת בדרך אחרת: אלה יציפו את המקומות שבהם כתובים דברים קשים על נשים לומדות תורה ואנחנו נקים מוסדות לימוד לנשים, בהן מלמדות גם נשים, ונציף את אור התורה; אלה ידירו נשים מתפקידים ציבוריים ואנחנו נחפש את המועד הטוב ביותר, והעובדה שהוא אישה לא ימנע בעדנו מלמנות אותה לרוב מוחלט של התפקידים הציבוריים, ויישארו מקומות לא-פתורים; אלה יתבעו מנשים לשבת בבית, ואנחנו נעצים את חשיבות גידול הילדים והמשפחה גם לגברים, חלוקת תפקידים מלאה יותר, ואפשרויות פריצה מדעית לנשים, וכן הלאה.
ובדרך הזו את תפתחי אורות גדולים מתוך התורה עצמה, שלא יביאו בכנפיהם את הדברים הרעים שאת פוגשת, ובד בבד יהיו בהם אתגרים אחרים מורכבים לא פחות, והפעילות המעשית לכיוונים האלה תגלה את אור התורה בצורה משיבת נפש ומשמחת לב.

האם את יכולה ללכת בדרך זו ?

כל טוב


[אינני יודע על איזה פעמים קודמות את כותבת. איני זוכר שאי פעם לא פרסמתי דברים בכיוון זה ובכיוון ההפוך]