ג אלול הוא חג הציונות הדתית?

שלום

אינני סבור שהציונות הדתית ממשיכה דרכו של הרב זצ"ל, כמו גם שום ציבור אחר כיום.

הציונות הדתית האהובה שלנו, במצבה התרבותי הנוכחי, שונה מדברי הרב הרחבים והעמוקים ומהיעדים עליהם הוא חלם. לא רק ביישום, אלא גם בהגדרת היעדים עצמם.

אמנם רבים לומדים חלק מתורתו, בעיקר בצעירותם בישיבות, אך אינם לומדים במשך שנים רבות את המכלול והעומק הגורמים לעלוי מערכות החיים על יסודות הקודש, ללא טשטוש התורה עבור תפנוקי החיים.

הוא נתפס בציבור הרחב שלנו כדמות נאה וקדושה, זיו איקונין שלו מצוי במקומות רבים, אך מאוויו ומחוייבותו אל התורה במלא הקיפה ועומקי סודותיה, נפשו העדינה והקפדתו בצניעות ושמירת העיניים המופלגת שלו- כל אלו רחוקים שנות דור מהמציאות הנוכחית בציונות הדתית הנבוכה לזהותה.

עודנו עסוקים בציבורנו בבירור עמדותינו הרוחניות והתרבותיות.
בכלל זה ישנן רוחות מערביות ליברליות, המהוות נדבך מרכזי בחלק נרחב בציבור ובאנשי רוחו. דבר אשר היה להרב זצ"ל לזרא.

בעוד הרב הגיע אל החיים ותרבותם רק מתוך אספקלריא של תורה וירא"ש המאירה את כל היש, רבים מעימנו מגיעים אל החיים מנקודת אחיזה שונה, תוך בקשה להכניס את התורה לתבנית אותה הכנו מראש- מתוך צרכי החיים ובכפוף למערכת ערכים שהגיעה ממקומות אחרים.

כאשר מגיע יום זכרון לצדיק יש שמחה, משום שאיננו מתיחסים למיתת גופו אלא לעלוי נשמתו בעולם העליון ולהתפשטות אשיותו על מרחבי האומה ודעותיה.
הרב זצ"ל, שאין מי שישווה לו מימי הרמח"ל והגר"א ועד ימינו, במוסריות ובקדושה, בעדינות נפש ובמבט נבואי- ודאי מתעלה ביום זה במדריגות העליונות.

יש לקחת את משנתו ללבנו ביתר שאת ביום זה, באופטימיות ובאהבת ישראל והברואים כולם, שאינן מכסות את המרחק הגדול מיעדנו העליון כממלכת כהנים וגוי קדוש. ואשר אינן מכסות גם את המרחק המהותי בין הציבור שלנו ליעדים ולתורתו העקרונית של רואה האורות.

כל טוב