שאל את הרב

ממ"ד כתה ה

הרב ברוך אפרתי הרב ברוך אפרתי 18/08/15 01:05 ג באלול התשעה

שאלה

שלום רב! אני מלמדת בבי"ס ממ"ד בכיתה ה' לתלמידים בעלי לקויות למידה. כל בוקר אנו כמובן מתפללים והשנה אני מכניסה את תפילת העמידה. רציתי לברר כמה דברים על התפילה. א. איך בכלל מתחילים ללמד ולהסביר את ועל תפילת שמונה עשרה? ב. האם אומרים את הכל או רק חלק? ג. אני אישית מתחילה את התפילה ב "תהילות לא-ל עליון" כשאני צועדת שלושה צעדים אחורה ומסיימת ב "גאל ישראל" ואז מתקדמת שלושה צעדים. האם גם כך ללמד את תלמידי הכיתה? ד. ב"יהיו לרצון" אני מוסיפה פסוק לשמי. האם עלי להכניס זאת גם לתפילה של התלמידים? ולהתחיל לחפש להם פסוקים. דבר נוסף, האם כדי ללמד את התפילה כדאי לומר זאת בהתחלה בקול עד שיתרגלו?

אני ממש מודה לך על התשובה.

תשובה

שלום

א. על השאלה כיצד ללמד תענה לך מי שמומחת במיומנויות הוראת כתות יסודי, כגון המנהלת.
על השאלה מה ללמד, אשמח לסייע.
יש להתמקד בשלוש מוקדים- אהבת השם, יראת השם, קשר עם השם. ושלושתם ע"ם סדר זה, כאשר האחד מוביל למשנהו.
ראשית לדבר על גדולת הבריאה הטבעית, על מעשיו הטובים של הבורא, ועל תורתו הגדולה והמוסרית. אלו מביאים לאהבתו.
לאחר מכן לדבר על נוראותו של הבורא, כמי שגבוה מעל חיינו הקטנים. אפשר להתמקד בקטנותנו כברואים חלקיים, ועליו כמי שרואה את התמונה הרחבה.
מתוך שתי יסודות אלו- היחס כלפיו בשיחה ותפילה. שמונה עשרה היא תפילה הכוללת את אוסף הרצונות של העם שלנו, לקיים רצון השם. מלכות, קדושה, תיקון.
ג ראשונות עוסקות באמונת ד', אמצעיות עוסקות בבקשות מד', מודים עוסקת בהודאה כלפי ד', אחרונה עוסקת בבקשת השלימות הגדולה לשלום ע"פ התורה.

ב. לפי הערכתך, כמה יוכלו לשאת. העיקר הוא שיביטו בך מתפללת בכוונה גדולה ובעצימת עיניים, שבזה עיקר החינוך העובר כאש לפתילה מהמחנך לתלמידיו.

ג. כאשר את מתפללת לעצמך, אפשר לומר שמונה עשרה לבד, או שמע וברכותיה ואז שמונה עשרה. לא לומר רק גאל ישראל ושמונה עשרה משום שגאל ישראל היא ברכה אחרי שמע שיש לה תחילה. כאשר את מתפללת עימם, אם זו הדרך הנכונה לחנכם פדגוגית, אזי מותר.
אם אומרים הכל בקשט וחלקים אלו בקול- כך ראוי.

ד. יש בזה ערך ע"פ הסוד, ועל פניו גם גירוי פדגוגי כלפיהם.

ה. כפוף לשיקול דעתך. אם כך יועיל יותר ליראת השם שלהם ולתרגול התפילה- מותר.

כל טוב

כתבות נוספות