שאלה
שלום הרב. יש עניין שמאוד מציק לי.
הרבנות בישראל משמידה פירות וירקות, בשווי שנתי של כ- 110 מיליון ש"ח.
איך הם עושים את זה ?
פשוט. הרבנים מגיעים לחקלאים עצמם ולמחסנים של הסיטונאים ומשווקי התוצרת, בוחרים 1%, מהכמות הנמכרת, חלק מהתוצרת מועבר לגני חיות ואת רוב הכמות מעבירים למזבלה ושופכים עליה סולר. זאת כדי שאף אחד לא יוכל להנות מהתוצרת.
הרבנים מקפידים, שהסחורה המועברת להשמדה, תהיה סחורה איכותית ולא מוכנים לקבל להשמדה תוצרת שנפסלה לשיווק.
ההשמדה נעשית על חשבון החקלאים והיא מנוכה מן התשלומים המגיעים לחקלאים מהמשווקים
מתברר כי מבקר המדינה בדו"ח שפורסם במאי 2015, ביקר בחריפות את התופעה. להלן ציטוט מהידיעה בענין זה ב YNT: "המבקר מצא כי מדי שנה כמויות המוערכות בעשרות אלפי טונות בשנה של פירות וירקות הראויים למאכל אדם, ולעתים אף באיכות גבוהה, מושמדות מטעמי כשרות - תרומות ומעשרות, איסור ערלה, שנת שמיטה"
ואני שואל- האם זוהי דרכה של תורה? כל ה"בל תשחית" הזה? אז נכון שאין כיום בימ"ק וכהנים בעבודתם, אך האם התורה, בציוויה עלינו להפריש תרומות ומעשרות, כיוונה שניקח אוכל ראוי למאכל ופשוט נשחית אותו?
והאם יש דרך שנוכל להימנע מכך?
המון תודה!
תשובה
בס"ד
שלום רב,
זו לא דרכה של תורה.
זה עוד שיסוי מיותר נגד שמירת ההלכה בארץ ישראל.
יש השמדות מזון הרבה יותר גדולות של 'עודפי מזון' כדי לשמור על רמת מחירים גבוה, וכן מזון שטופל ולא השתמשו בו - כמו מזון שבושל בצבא.
הנושאים הללו הועלו בדיון שאתה מתייחס אליו.
רצ"ב קישור לדיווח מעיתונות דתית שמציגה באופן טבעי את הדברים בדגש אחר.
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/300542